המחשבה הזאת על הסוף הזה.. לסיום בית ספר לתמיד פאקינג שתיים עשרה שנות לימוד . שלוש שנים בחטיבת ביניים ועוד שלוש שנים בבית ספר תיכון
ואוו הזמן באמת רץ. באמת לא האמנתי שמתישהו שאני אגע לרגע הזה של לסים בית ספר. לענות על שאלות בבחינות בגרות ואף לקבל בחינת בגרות
ובקרוב להתגייס לצבא מה שבעוד חודשים גם יקרה. פשוט לא פשוט לעכל את זה.
עצם העובדה שהחל מהעשרים ביוני אני אפסיק לבוא למוסד הזה שהיה חלק גדול ומשמעותי מהחיים שלי ומהחיים של כולנו.
לא יהיה לי קל אני מודה. זה שינוי מאוד גדול
אפשר להניח שחלק מהאנשים מהשכבה שלי אני כבר לא אראה אותם יותר.
וגם חלק מהמורים. האווירה הזאת באמת תחסר לי . אבל אצטרך לקבל את האווירה החדשה אווירת הצבא.
החזרות למסיבת סיום גורמת להרגיש את הסוף וגורמת לחשוב שעוד מעט.. אני אצטרך להיפרד מכולם. כשכבה. ככיתה.
אין לי עוד להרחיב מעבר לכך, אבל אני יודעת שאני אתגעגע בטרוף לתקופה הלחוצה הזאת שתיגמר בקרוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
bahalula