מפחדת לעבור על הפוסטים שלי
על כל החודשים האחרונים
שכתבתי רק עלייך
ואיכשהו גילת את הסוד שכ"כ רציתי לשמור
הסוד שלא תדע מה אני מרגישה באמת
אבל כל דבר בסוף צף איכשהו
התחושה שאני לא יכולה להסתכל לך בעיניים יותר מתסכלת אותי
אבל מה? ידעת מה אני מרגישה פאקינג חודשיים :|
אני מרגישה כ"כ מטומטמת
על מה שנתתי לך
על מה שעשיתי.....
כ"כ טעות.
אבל מצידי אתה יכול להתכונן מעכשיו לשיחה
ואם אתה מסתכל פה עדיין
תבין
שאני הולכת לדבר איתך
אבל הפעם כנראה שבאמת לא נחזור להיות ידידים
כי אני מכירה אותך
אתה תברח
אתה תפחד
לא תחבק אותי ותגיד לי שזה בסדר
נכון?
אתה תלך............. כאילו לא אמרתי כלום,כאילו בחיים לא הרגשתי כלום
וכל יום מחדש
חשבתי לעצמי
אם הוא יוצר כ"כ קרבה ביני לבינו איך זה שהוא לא מרגיש כלום? אפילו טיפה?!?!
ורק אני....
נפלתי במלכודת הזו.
הבטחון העצמי שלי כבר לא משהו
אם אתה יודע אתה כבר האכזה השנייה שלי בשנה וחצי האחרונות......
ואת ה"לא" מך קיבלתי בצורה הכ רעה שיש
מלעדת שקראת פה
ושאתה יודע הכל!
אתה יודע פאקינג הכללללללללללללללל!!!!!!
ואני הסתכלתי עלייך ביום רביעי
ולא הפסקתי לבכות
כי לא האמנתי שזה קורה לי
אני מצטערת מעכשיו
וני לא אכתוב עלייך יותר
אני לא ידעתי שיש מישהו שעוד קורא פה
בטח שלא אתה.
אני מאחלת לך שתמצא את מי שבאמת תאהב
ושהיא אותך
ושתהיה מאושר ושתחייך את החיוך הכי מדהים שלך
כי לא משנה מה עשית לי ומה הרגשתי ואם כעסתי
זה בחיים לא היה ליותר מחמש דקות.
ותמיד סלחתי
בגלל מה שהרגשתי
ואני מצטערת על הרגשות שלי.
וזהו ואני אעזוב אותך מעכשיו
אתה תלך לאן שתלך ואני גם...
והפעם באמת אלך לחפש מישהו
שאולי גם יוציא אותך קצת מהראש
מהמחשבות שכבר נחנקו ממך.........
בתקווה שאולי הוא ירצה משהו איתי..
כי בנתיים אני לבד כבר יותר מידי זמן.