אני כבר לא שומעת אותכן
רואה אבל לא שומעת
כל הזמן אני רואה אותכן
ואתן מדברות על דברים
ואז מגלות שהם הינם חבויים
אך רק מפני
ולא כי דווקא אני
אלה כי פשוט שכחתן
והפסקתן
לבוא , לדבר, לספר , לבכות ,לצחוק
הפסקתן
לנשום , לחבק , לנשק , לנשום
היינו אחיות
היום אני לא מכירה אותכן
היינו אחיות
היום אני לא שומעת אותכן
זאת אני?
אני חירשת?
לא, זה אתן
אתן אילמות
יש לכן אותם
ואני כבר לא שם
יש לכן אותם
אז שכחתן אותי
אני מאושרת , כי טוב לכן
ואני לא אומרת כלום
כי אני רואה אותכן צוחקות ושמחות
ואני לא רוצה להרוס
ואני לא רוצה שתחשבו
שחסר לי
אין מה לחשוב
אין מה שיהיה חסר
כי זה כבר לא שם
זה לא פחות
זה כלום
כולם יחד
כמה זמן
לא רק 3
וטוב לכן
וטוב גם לי
אבל היה שם משהו שחסר
רגשי הריקנות הציפו את המלא
ועלו על הקיים
יש לי פרפרים בלב
אך הציפורים כבר אינן
ואז לחשה לי אחת מהן
מאותן ציפורים נקחדות
כי יש לי 2
חסרות
יש לי פרפרים ויש לי ציפורים
כולם שחורים ולבנים
אך שלי היו הם
אדומים
אז יש לי רק פרפר אדום
וציפור פרחה
אני לא מבקשת שתחזרו
ניסיתי ללחוש לכן
אבל לא שמעתן
ניסיתי לקרוץ לכן
אבל לא ראיתן
אפילו שצרחתי וקפצתי באוויר
הפנתן את גבכן
ולא שהיתאלמתן
פשוט פיספסתן את הכל
ויותר מכל כואב לי
שלכן לא חסרה שום ציפור
רק אני בתוכי
מרגישה את הקור