יום חמישי מיכל חגגה בבית יומולדת ועשתה ארוחה גדולה...
וכרגיל כולם מאחרים אז איחרנו ברבע שעה ובגלל שאיחרנו בתחלנו לרוץ לבית של מיכל הגענו לכביש מול הבית שלה וחצינו לא במעבר חצייה... ואז
אופנוע דרס אותי
אני ראיתי איך זה קרה בדיוק- האופנוע הגיע במהירות ונכנס בי
משם אמרו לי שהוא גרר אותי קצת ואז עפתי והתחלתי להיתגלגל
בדיוק שניה אחרי זה עצרה מכונית בצד ומישהו יצא ואמר לנו שהוא חובש הוא השכיב אותי על הגב ואמר לי לא לזוז והחזיק לי את הראש
מיכל התחילה לצרוח עליו ולבכות אלמוג גם מירב לא ידעה מה לעשות עם עצמה יורי יותם עידן ואלכס כל הזמן דיברו איתי וכאלה
ואני פשוט צחקתי עליהם!
מה הם היו ממש לחוצים אני אישית פשוט רציתי לקום ולהמשיך ללכת אבל לא נתנו לי
10 דקות אחרי זה הגיע אמבולנס של מד'א [האירוניה-באותו שבוע למדתי מד'א] ולקח אותי לבית החולים היה באמבולנס מתלמד כזה חמוד שלא ידע טוב עיברית אז דיברנו אנגלית חחח
בבית החולים עשו לי כל מיני בדיקות וכאלה ואז התחילו הכאבים במשך שעתים צרחתי ובכיתי שכואב לי ברגליים ופשוט סתמו לי את הפה ושמו אלף זין הבני זונות
עשו לי צילומים בראש+צוואר בדקו בטן ידיים גב שוב ראש צוואר עד שאחרי שעתים ספיר התחילה ולקלל ולצרוח על רופאים ואז באו נתנו לי איזה חומר הרדמה סמים פצצות הייתי מסוממת מתה ואמרתי לטופז שיש לי 4 עניים והיה כ'כ כיף סוף סוף נרגעתי מהכאב הנוראי ברגליים ואז רצו לשחרר אותי הביתה בכלל והעמידו אותי בכוח על הרגליים בעודי צורח בוכה ומתחננת שיעזבו אותי כבר ואז שראו שהרגליים שלי לא מתפקדות-עשו לי עוד בדיקה בראש!!!!!!!
ואז סוף סוף צילמו לי את הרגלים ושלחו אותי למחלקת חירורגית ילדים -ה' נגלה אלי-
אנשים שם היו כאלה חמודים כל הרופאים היו עדיני וביקשו סליחה על זה שהם צריכים לבדוק לי את הרגל כי כנראה יש לי שבר בעגן
ומאז כל יום שישי עד שני קמתי בבוקר אכלתי ארוחת בוקר ישנתי קצת ואז עשו לי בדיקות צילומים מליון רופאים בדיקות שתן בדיקות דם עוד פעם ועוד פעם ככה כל יום כל צהריים עד הערב באו כל החברים שלי
בימים האלה הבנתי מי הם האנשים שבאמת שם בשבילי מי הם החברים האמיתיים שלי ידעתי מי יהיה שם תמיד שאני אצטרך ויש כמה שכ'כ איכזבו בעיקר מישהו אחד ציפיתי ליותר וקיבלתי הרבה פחות -זה בעצם מה שתמיד קורה איתך לא?
פאק קיבלתי כ'כ הרבה מתנות אף פעם לא קיבלתי כ'כ הרבה מתנות בימי הולדת אז כשאופנוע דורס אותי?
לישון בלילות היה סיוט כי היו פול ילדים קטנים בוכים וצורחים הבדיקות היו כ'כ מטישות וקשות אז החלטתי שאני למרות כל הסיכויים ולמרות שנתנו לי הכי קצת זמן עד שאני הלך שבוע התחלתי לעמוד על הרגליים אחרי 3 ימים והתחלתי ללכת כבר ביום ראשון בבוקר וביום שני הולכתי הביתה כנגד כל הסיכויים!
קצת לפני ששיחררו אותי בשני הביתה ככה על הבוקר הזכרתי להם שברך שמאל כואבת לי אז בדקו לי אותה וגילו עוד משהו! נקרעה לי רצועה טוב באמת שגיליתם את זה לפני שהלכתי הביתה=\ אז עכשיו יש לי משהו גדול כחול וזוהר על הרגל לחודשיים אני הולכת עם קביים ו...זהו יהיה טוב...
כל יום נחלות של חברים היום יותם ישן פה ותכלס זה נחמד להיתקלח עם כיסא במקלחוןXD
אז אנשים מעבר חצייה זה תכלס חשוב ואני אישית אחרי הדבר המגעיל הזה שעברתי ואחרי הכאבים הבלתי נסבלים האלה אוהבת מעברי חצייה - טוב נו כולם יודעים ששבוע מהיום אני אחזור לחצות באמצע הכביש על מי אני עובדת?
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שוהיD: