באמת שכל מה שבא לי זה לשתות כל כך הרבה עד שהאלכוהול יהרוג אותי וזהו
או פשוט להשקיע תחיים שלי בלימודים ופשוט לשכוח מכל החברים
אבל אני לא יכולה
אני פשוט לא הצליח
אז אני לא ישכח אותם
ואני יקח אותם איתי
למסע המוות שלי
בין הוודקה לעשן הסיגריות השחור
שמערפלים את חושיי
עוצמים את עניי
ולא נותנים לי לראות
אותי
נעלמת בין ערפילי השיכרון ואובדן החושים
לדמעות המציפות מכל הכיוונים
אני לא נושמת
אני לא טובעת
מרגישה את הלב שלי
צולל במצולות הוודקה
והוא והכבד שלי שניהם בוכים כי מר גורלי
אני ולא אחר
רק אני הרגתי אותי
וכשתצא השמש וקרנייה יחממו אותי
שוב אחרי שמתה לה ילדה קטנה
יראו חיוך על פני
עניי ינצצו כבעבר
הזמן חלף כל כך מהר
הלך לו לאיבוד
שום דבר כבר לא יחזור להיות טוב
אופטימיות כבר נשכחה מן העולם
ואלה שרוצים בטובתי כבר עזבו אותי
כי אני עזבתי את עצמי
רק אני והשמש שלי ביחד
רק היא באמת איתי
כל כך חמה אני מרגישה אותה שורפת את גופי
העור שלי כבר היתקלה מן השמש
ועכשיו הלהבה גדלה כי נשפכו נהרות הוודקה
מוורידיה של ילדה תמה
ועכשיו היא נקייה כבעבר
כמו שהיתה כשעוד היתה

-אופטימית לשעבר-