כבר ארבעה ימים שכואב לי הגרון. זה לא כאב גרון רגיל- מבפנים, אלא כאב חיצוני, של הגרוגרת. אין לי מושג מה הסיבה והניחוש היחיד שיש לי הוא בגלל השעות הרבות שאני מרוכז בפתירת סימולציות פסיכו' עם הראש למטה (מה שיותר גורם לבעיות בעורף אבל לכו תדעו)

מפה לשם זה הזכיר לי כמה פוסטים של אנשים שכתבו על יתרונות וחסרונות אצלם בגוף. גרוגרת, מי צריך את זה? למה זה טוב? לא ברור לי (ואין לי כוח לפתוח הגוגל שלי). אז החלטתי למנות את כל היתרונות והחסרונות אצלי בגוף. הכל מבחינה חיצונית- כי, כידוע, חסרונות פנימיים אצל אחד יכולים להתפרש כיתרונות אצל אחר וההפך.

נתחיל בחסרונות:

בלי הנחות, אחד לאחד, כל מה שמפריע לי אצלי:

-        אף – פעם שמעתי מחבר שרוצה להיות במאי ובהתאם גם מכיר את רזי הצילום לעומק, ש"פנים מושלמות" של שחקן נמדדות באחוז הסימטריות בפרצוף שלו. בגלל זה, אגב, אומרים שלבראד פיט יש פנים מושלמות- הכל אצלו סימטרי בצורה מושלמת. איך זה מתבטא? למשל שכשמצלמים אותך משני צידי הפרופיל- ככל שהפנים סימטריות, לא יבחינו בהבדל.
אצלי, ואם אני צריך לזרוק האשמות לאויר- הראשונה תהיה בגלל שנים של משקפיים, גרמו לאף לאבד את הסימטריות המושלמת שלו. מי יודע, אולי יום אחד יהיו לי כמה דולרים עודפים ואני אהיה משועמם מספיק כדי לתקן את העסק.

-        גרוגרת (או מה שקרוי באנגלית Adam’s Apple), מה שמכיל בתוכו (בית היתר) את תיבת הקול, קיימת גם אצל גברים וגם אצל נשים, אצל גברים היא יותר בולטת בגלל הטסטסטורון בגיל ההתגברות שגורם (שוב, בין היתר) לקול עמוק יותר.
הגרוגרת מעולם לא הציקה לי כמו שהיא הציקה בתקופה שליוויתי שלושה שבועות קייטנה של ילדים קטנים בתור חובש (והמלאכים הקטנים הרי אומרים כל מה שהם חושבים בלי לדפוק חשבון) וכל הזמן הציקו לי בנוגע ל"בליטה בגרון הזו" שלי ושאלו בלי הרף אם אני בסדר...

-        הזכרתי את המשקפיים מקודם. המטרד הזה מלווה אותי כבר מסוף היסודי, ולפי התייעצות עם כמה רופאי עיניים אני לא יכול ללכת עם עדשות כי יש לי עיניים יבשות (מה שיגרור הרבה טיפות וטיפול אם אני אאנוס את העיניים עם עדשות), אז למדתי להשלים עם הקיום שלהם על האף. אגב, בזמן האחרון הנושא הועלה מחדש כי אחי הקטן התחיל ללכת עם עדשות ומספר לי כל הזמן כמה שזה נפלא... L

היתרונות:

קצת תודה לבורא עולם ולנסתרות הגנטיקה שהביאוני עד הלום:

-        עיניים ירוקות. למרות שזה עניין של טעם אישי ותלוי בשאר הפרצוף, לא יעזור שעיניים כחולות וירוקות שוות יותר מחומות ושחורות! ואני שמח שמבין שלושה אחים הגן הדומיננטי והירוק הלך אליי. לפעמים אני חושב שהעיניים הירוקות שלי זה פיצוי על המשקפיים ש"מסתירות" אותן. איזון של הטבע, אתם יודעים. למשל, שמעתי על מחקר מדעי שקבע שלאחוז מאוד גבוה מבין הבלונדיניות הטבעיות עם העיניים הכחולות יש נטייה טבעית לפתח בעיות שמיעה (לדעתי הטבע פה פשוט מאזן את מה שנתפס כ"מושלם")

-        ואם כבר תורשה, תודות לגנים מרכז אירופאים ואמא בעלת עבר אתלטי ירשתי את הטוב מכל אחד מהם. ספורט בא לי בקלות, במשך כל שנות הבית ספר תמיד קפצתי יותר גבוה מכל אחד אחר, רצתי יותר מהר והרווחתי כמה מדליות על הדרך (לגבי חוזק יש את עניין המסה.. ש.. אממ.. תבינו את הבעייתיות ביתרון הבא). אמנם הסיבולת לב ריאה שלי בתחת (ואני רואה את זה בריצות למרחקים ארוכים ובקרבות ממושכים בטאקוונדו) אבל זה צ'ופר שאתלטים יכולים להסתדר בלעדיו J

-        מאז ומתמיד יש לי מטאבוליזם מהיר. התלבטתי אם להחשיב את זה כיתרון או חיסרון, כי בגלל המטאבוליזם המהיר השומן לא מספיק להשתקע בגוף ואני נשאר רזה לא משנה מה אני אוכל וכמה (ולדעתי לא יזיקו לי כמה גרמים נוספים), אבל היי, בעזרת זה אני לא דופק חשבון קלורי בארוחות, ואם כבר יש לי התלבטות, נגיד, בין גבינות- אני אלקק את האצבעות עם נפוליאון (30%) ואוותר בשאט נפש על על כל אחרת חסרת טעם שמכריזה בגדול וצבעוני שיש לה "רק" מינוס שבע אחוזי שומן ופחות עם כל ביס.

-        אני שמאלי! (אמנם לפי מחקרים זה יתרון שיכול להרוג אותי, אבל אני שמח בחלקי)

מה שניסיתי לומר בפוסט הזה זה שאף אחד מאיתנו לא מושלם, לכולנו יש חסרונות. וככל שנקבל איתם מהר יותר נהיה שלמים יותר עם עצמנו, וככל שנלמד להסתפק ואפילו לשמוח ביתרונות שלנו- נהיה מאושרים יותר.

[