עברה יותר משנה מאז שקיבלתי את הסמל שלי. תקופה ארוכה ללא ספק, התקופה הכי קשה בשירות היא תקופת הסמל- אתה פז"מניק ולא תמיד נותנים לך להנות מכך.

אם לוקחים את השירות הצבאי כמשל לחיים- דרגת הסמ"ר היא כמו הפנסיה המאוחרת. יש לה את כל המאפיינים של הפנסיה:

1. בשתיהן אתה כבר עייף

2. בשתיהן אתה קוצר את עמל חייך

3. בשתיהן אתה כבר נחשב לזקן ומתייחסים אליך בהתאם

4. בשתיהן אתה יכול להרשות לעצמך דברים שלא העזת לעשות בעבר

5. בשני המצבים אתה מתחיל כבר לחשוב על הסוף...

אז ככה בדיוק אני מרגיש. את הסוף אני כבר מרגיש בימים. יש לי מילה חזקה יותר מבכל נקודת זמן בשירות הארוך שלי בעבר. היחס שלי כלפי הסביבה וההפך השתנתה לטובה. העיניים מסביבי פחות נפתחות (או: פחות פותחים עליי עיניים, למקרה שתהיתם) והעיקר- קיבלתי דרגה שרק מלהסתכל עליה מבינים את המצב וחוסכים לי לפתוח את הפה ולצעוק את שתי המילים היחידות שיוצאות לי ממנו -

עד מתי?

כן, אני יודע- הפכתי בכמעט שלוש שנים מטוראי צעיר, תמים ומושתן (ובהחלט הייתי מושתן) למפלצת פז"מ נחשית וערמומית. כן, אני מאשים גם את הדרגות במצב שלי. הם החמירו לי אותו לרעה (אם לזה הכיוון שאליו אני חותר)- תארו לכם מכלול שלם של מרפאות ובתוכו כמה עשרות אנשים ואתה חייל סדיר בעל הדרגה הגבוהה ביותר.

עכשיו קחו את אותו מצב ותרחיבו אותו לבסיס שלם – זה המצב העכשווי שלי. נהדר לא?

סיפור מעניין יש לדרגה הזו, הצקתי לפק"רית (שלישה) החדשה אצלינו במשך כל החודש האחרון לגבי הדרגה שלי. עברה בדיוק שנה מאז קבלת הסמל שלי וכבר אפילו הג'ובניקים בבניי (בן שלי = שלושה מחזורי גיוס מתחתיי = שנה בדיוק = מרץ 03) כבר קיבלו סמל, והיא אמרה שתנסה לעזור לי. אחרי שאמרתי נואש והוסבר לי ע"י אחת ממשרד השלישות שאין אפשרות בכלל שהדרגה תוקדם ("שנתיים ועשר זה שנתיים ועשר, בשביל זה יש פקודות"), באתי לשלישה במקרה עם בקשה אחרת והיא ישר פלטה- "הזתני לך את הדרגה". זה היה בתחילת השבוע.

לא כ"כ הבנתי מה זה אומר (יש לי דרגה? אני צריך לקבל אותה? לחכות? לבדוק? מה?) אז דיי עבר לי הזמן- עד שביום חמישי בדקתי דרך המחשב ולהפתעתי המרובה גיליתי שאני מוזן כ- "סמ"ר אורנג'" לכל דבר. כולי שמח ומאושר קפצתי לשלישות כדי להודות לשלישה וגיליתי שבדיוק אחת הפקידות הייתה אצלינו במשרד להביא את כל אישורי הדרגות החדשות ומכיוון שאף אחד לא היה שם- היא החזירה אותם למשרד. כולי קורן מאושר לקחתי את כולם ורצתי חזרה למרפאה. עברתי עליהם ובאמת ראיתי את האישור שלי, מוזן ל01.01.05, ז"א שממחר, בעצם, אני סמ"ר רשמית! J

המפקד אמר שאת ההענקה נעשה ביום ראשון על הבוקר ביחד עם קבלת הפנים של מכלול תה"ש אלינו (הם עברו אלינו סופית השבוע). הידד!

אגב, חזר הקאונטר שמתי לב- וגם הפסיק להיות לי הרווח הזה מצד שמאל (שמסתבר שאני היחיד שראיתי אותו אז באמת לא חשוב..), מ-גניב.