לפני שבוע חבר שהתגייס איתי אמר לי שהוא קיבל זימון לכנס משתחררים הביתה. בדקתי אצלי, שאלתי את ההורים ואליי לא הגיע. בררתי אצל האנשים מסביבי במרפאה אם יש להם מושג על כנס משתחררים אבל מכיוון שרק אני ועוד שתיים הולכים להשתחרר בזמן הקרוב לא הייתה להם תשובה שנוגעת אליי (כי אחת עברה כבר כנס משתחררים ואחת קיבלה גם זימון הביתה).

לקחתי את הנושא לידיים והתחלתי לברר. מסתבר שבאינטרנט לא תמצאו שום פיסת מידע בנושא (פרט לסיכום כנס משתחררים מתישהו ב2003 שבטח כל מי שזה נגע אליו כבר הספיק לשכוח את המאורע), ניסיתי להרים טלפונים ליחידה להכוונת חיילים משוחררים ולשלוח כמה מיילים לאנשים שמצאתי שיכולים לעזור אבל לאף אחד לא הייתה תשובה.

עד שבמקרה כשהייתי בשלישות (כדי לשאול על הסמ"ר שעוד לא קיבלתי), עלה לי רעיון לשאול אותם אם הם יודעים משהו על זה. הפק"רית ("שלישה") אמרה שהיא שלחה את כל הרשימות לקציני הניהול וצריך לשאול אותם.

קפצתי מיד למחשב של המפקד שלי וחיפשתי מייל ממנה. מצאתי. הוא נשלח אי שם באמצע נובמבר מהפק"רית למפקד הטיפש שלי (ז"א שהיה קיים גם קודם) שאפילו לא טרח לקרוא אותו, שלא לדבר על ליידע את הפקודים שלו.

הוצאתי את הרשימה של החיילים והודעתי למי שמשרת איתי.

מפקד טיפש. יש לי כנס משתחררים קצת יותר משבועיים ואם לא הייתי בודק את זה עוד הייתי מפספס אותו!

לקחתי מהספריה ספר של קפקא (אגב, איך בדיוק קוראים את השם שלו? הבנתי שהדעות חלוקות), וזה נראה כמו משהו מעניין לקרוא.

טעות.

משעמם ומיותר כמו לצפות במכונת כביסה עובדת. על הכמה דפים הראשונים ובמאמץ עילאי הבנתי שזה לא בשבילי והלכתי לספריה להחליף. קשה לי להאמין שלקחתי ספר שלא קראתי עד הסוף אבל זה באמת משהו מיוחד... קפקא הזה היה חתיכת יהודי פסיכי...

אז לקחתי את "בשורות טובות" של ניל גאימן וטרי פראצ'ט (הלא הוא הסופר האהוב עליי) והתפלאתי על עצמי שלא חשבתי לבדוק אם יש ספרים שלו שעוד לא קראתי קודם.

נ.ב מה הקטע של המספר שנעלם? הבנתי שזה ביג דיל. וגם הבלוג שלי פתאום נמשך ימינה למרות שאין שום סיבה. גם אתם שמים לב לזה? אני משתדל נורא להקטין את התמונות כדי לא להרחיב את גבולות הבלוג וההתרחבות הפתאומית הזו ימינה פשוט משגעת אותי!

יש למישהו מה להגיד בנושא?