כשהדלת נטרקת לך בפנים ,חלון אחר נפתח בפניך ושלל אפשרויות חדשות מחכות רק לך .
אם תקשיבו פעם אחת להיגיון ולא תמיד ללב ,שיכול להוליך אותך שולל ,תבינו כמה ארוכה היא הדרך לבדידות וייקח המון זמן עד שנגיע לשם .
תמיד נרצה לחזור למה שהיה ,אבל כשאנחנו רואים שזה כל כך נואש ורחוק אז זה הזמן להניף את הדגל הלבן ויחד עם זאת זה הזמן לתת לרגשות להישאר מאחור והם ייעלמו עם הזמן.
תמיד טיפחנו תקוות למערכות יחסים ארוכות טווח עם האנשים שנהנו בחברתם ,אבל היה די בפעמים רבות שבהם נפגענו כדי להבין שהגורל מנתב דרכנו אחרת .
המסקנה העיקרית שנובעת מהכול היא שאולי הגיע הזמן שאנחנו נטרוק את הדלת בפנים ? אולי הגיע הזמן שלנו להפגין קצת אסרטיביות ? ...גם אם תמיד מגיע שלב שבו מהססים לפני סגירת המעגל.
ההיסוסים שלא ממש מקלים על המצב הקיים מדחיקים בנו לאחור ומוכיחים לנו כמה עדיף שלא "לסגור את המעגל" ,מאידך אם רוצים אנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו ואז זה הזמן לבעוט את הכדור שגרם לנו להסס בחזרה למקום שממנו בא . חלקנו מפחדים להישאר ערירים ובודדים ,נוטים להאמין שזה סוף העולם אבל חלק אחר מאמין שזה הזמן להתחדש.לשכוח את העבר ,לנצל את ההווה לטובה , ולבנות עתיד אופטימי.
"האמצעים מקדשים את המטרה" .חלקנו לא היססנו להשיג את מטרותינו וההשלכות השתוו לקליפת השום .חלק אחר ניסה לשמר את האמצעים ולהשיג את המטרה ,אבל זה היה כמו לנסות להחזיק מים במסננת .התוצאה מוכרחה להיות ברורה , האמצעים מקדשים את המטרה ! כשמנסים להגיע למטרה ,ההשלכות לא תמיד צודקות וחיוביות.אין אפשרות גם לשמר גם את האמצעים וגם להגיע למטרה,זה צריך להיות מובן מאליו!
כשמגיעים אל הסוף מבינים שאחרי הכול ה"אמצעים מקדשים את המטרה " .אם חשנו שלא הובנו, אם הבנו שעד שהגענו למטרה האמצעים כבר התכלו עם הזמן וההשלכות עברו תהליך של צדק ,התרקבו במיץ שלהם והתייאשו מעצמם אז זה הזמן להיות מאושרים מהמטרה שהשגנו . כי עכשיו התמונה יותר מלאה והרבה יותר ברורה.
עידכון טרי:
זוכרים שאמרתי בפוסט הזה שצריך להקשיב להיגיון ? אז וואלה לא צריך ,הלב הוא זה שמחליט בסוף ! ויהי מה!
וזוכרים שאמרתי שצריך לפעמים לסגור את המעגל?
אז תבינו שיש מקרים שאי אפשר! המעגל הזה הוא כמו מטבע עם שני צדדים ,לכמה רגעים הסתכלתי על צד אחד של המטבע ושיקרתי לעצמי!!!הצד השני הוא זה שקובע ! [הלב ,ולא ההיגיון ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
