מצאתי את הים

בא לי לכתוב כאן - כי משעמם לי.

הייתי כאן בעבר. היו לי כמה בלוגים. זה גם קיים שנתיים. היו בו כמה פוסטים, עיצוב ושם ותיאור אחרים. חשבתי להתחיל מחדש.

השתחררתי כמעט לפני שבוע (ב-23/8, בשעה 10:30 בבוקר התחלתי טופס טיולים יוצא).

לקראת סוף ימַי בצבא, שעליהם לא אפרט הפעם, התחלתי לעבוד במקום מלא גלידות ויוגורטים בטעמים (טבעי, קרם, אגוז לוז, בננה....)

ואננסים ושוקולדים ומנגו ופקאנים ועוד דברים טעימים עד-מאוד!

ביום חמישי האחרון עברתי תאונת עבודה - תקעתי סכין בקצה האמה שלי (שפת רופאים: אצבע 3 יד שמאל).

מסתבר שהסכינים היו חדשות כיוון שהישנות היו פחות טובות. החדשות היו טובות יתר-על-המידה. המנהלת שלי נפצעה באותו יום שלוש פעמים.

אז ניגר דם. הרבה דם לצורך העניין. התעלפתי, אם להיות כן. למען האמת, זו הייתה חוויה מרתקת:

תוך כדי התקרית, המנהלת שלי ועוד עובדת טיפלו בי בעזרה ראשונה וחבשו את האצבע המדממת, בעוד שתיים או שלוש אחרות מתפעלות את החנות.

כאב עז החל לחלחל לי מחלקו האחורי של ראשי לצדו השני...בין העיניים. ראיתי הרבה נקודות אפרוריות.

"אפרת, נראה לי שאני חייב לשבת........................."

"בוא!" השיב לי קול מחלל החדר, "תביאו את השרפרף...." הקול נהיה עבה ורחב......

ו................קאט!

כל מערכת השמש עצרה מלכת. צדק נע על צירו והתקרב אליה.

תושבי הארץ חזו בחשיכה המתפשטת - ליקוי חמה. צדק מסתיר את השמש. ממש תופס את מקומה.

כוכבי-הלכת מסתובבים במהירות ומתכווצים ונעלמים. כדור הארץ נכחד. רק אני והבורא. הוא הקול, אני הדממה.

צדק מקפץ מעל שמש וחושף אותה במלואה: עולם חדש נוצר. ים כחול, יבשות נפלאות של מדבריות-זהב ויערות-ירק ונאות-מדבר. עולם ענק.

ואז אני הדממה בתוך שום-מקום, חלל אחר. רוצה להתעורר במיטה....מתוך חלום עמוק.

כן...ראשים מעלי. גם הרגליים שלי מעלי. "לא, לא....תרים את הרגליים...צריך שהדם יזרום...."

קופת-החולים "כללית" שמולנו, כך מסתבר, עושה רק שיאצו.

יצאנו לבניין של הכללית...הליכה של עשר דקות - אם אפשר לסמוך על הערכתו של מסובב.

אה, כן. עדיין לא נרשמתי לקופת-חולים.

בירוקרטיה.

חייל.

לא חייל.

עדיין חייל.

גזרו לו את החוגר (ד"א, אני גזרתי לעצמי!).

לא רשום.

בנאדם פצוע!

אני יודעת. תכף נראה מה אפשר לעשות.

תכף יהיה לו נמק.

חייל.

לא חייל.

עדיין חייל.

אין לו חוגר!

תוסיפו עוד חמישה כאלה, טלפונים של המנהלת עם הבוס, טלפון ממני לאמא (רק רציתי שתבוא לקחת אותי), ועוד טלפונים של המנהלת עם הבוס,

וטלפון של המנהלת עם החנות (אתן מסתדרות?) - בסוף נכנסתי לרופא.

תפרו לי את הפצע שבקצה האצבע השלישית ביד שמאל, חיטאו לי וחבשו לי :)

יצאתי לחופש.

שאלתם למה משעמם לי?

ובכן, אני בחופשת-מחלה...אם אפשר לקרוא לזה ככה.

מסתובב בבית. כותב ומהרהר מה לצייר על הקיר.

לא יכול לנגן....האצבע, זוכרים?

חלמתי הלילה חלום על פצצה גרעינית.

כבר היו לי בעבר חלומות על פצצה גרעינית.

הפעם, חלמתי שאני משרת על ספינה בנמל חיפה.

חלמתי שהמודיעין על הספינה קלט פצצה העומדת לנחות בגולן.

שיא החורבן יהיה בצפון הארץ. אבל ההדף יגיע עד חיפה. אולי גם קרינה.

אזעקה מצמיתת-דם נשמעת. ההדף מתקרב. ממש יכולתי לראות אותו בעומדי על הסיפון.

בניינים מתפוררים-נעלמים. אבק ומערבולות וגל אדיר של תוהו קרב אלי.

הספינה מתרסקת ואני עף באויר, מתנגש בחתיכות, ונזרק אל הים תוך כדי צעקות...או שמא מחשבות, על יום הדין.

ואז אני מתעורר באחת בצהריים. מאוחר, אה?!

טוב, הייתי אתמול בירושלים בעצרת לגלעד....חזרתי הביתה בשתיים וחצי בלילה.