"כמו ציפור פצועה

מוגבל  בגוף  פגוע

אך  לנפש אין  גבולות"

 כבר המון זמן רציתי לכתוב  פה   על ההתנדבות   שלי  השנה  וזה מתקשר לנושא החם.

 אני מתנדבת במסגרת ל"אורו נלך"( פרויקט  התנדבות שיש לשמיניסטים בכל רחבי הארץ..)

 בבית  ספר  לחינוך מיוחד..   קל  עד בינוני

 האנשים שם  למרות שהם  עם מוגבלות  מסוימת  הם  אחלה  אנשים ממש  נחמדים..

 הם לא  ישפטו  אותך ..

 אז נכון יש להם   אולי קושי מסוים   אבל  הם   כלכך חמים  באים מחבקים אותך שאולים אותך 

" איך קוראים לך"  וכל זה ו לרוב הם גם  זוכרים אותך.. 

 משבוע לשבוע

 דווקא הנושא הזה דיי  קשור אליי ..

  לדודוה שלי יש  סוג  של מגבולות מסוימת אבל

שוב    הלב  שלה כ"כ   טוב  כ"כ טהור

 תמיד הייתה  מביאה לנו מתנות..

 וכמובן יש  גם אנשים  מגובלים מבחינה  פיזית

 כמו חברה של אימא שלישלפני כמה חודשים  החליקה  במרגטות וריסקה את הקרסול

 עברה  ניתוח  והכל

 ועכשיו פחות או יותר יכולה ללכת כבר  על הרגל למרות שזה מאוד כואב לה

 ויש את הבן  של המחנכת שלי

 שניצל בנס  הוא  חזר  לקחת משהו שהם שכחו  וירד  בסנפלינג והחבל נקרע.

 כל מה  שקרה ברוך ה'   הוא "רק"   ריסק  את העקב  או הקרסול  של הרגל

 שלפני זה הוא נתן  הרצאה שלמה  על עקב בתורה ובקבלה.. 

(לפני זה הוא גם   ניצל מהפגוע ירי במרכז הרב..)

  גם הוא  היה בניתוח וזה ואני מניחה שהיה מוגבל פיזית

  גם אנשים   בעלי מגבלויות   מסויומות, עדיין אנשים..