בסייעתא דשמיא

עבר הרבה זמן מאז הקטע האחרון.

אבל אין לכם מה להאשים אותי (אולי בגלל שבעצם אתם בכלל לא קוראים את זה... ><" דאם, אני צריך תגובותתתתתתת!!), תנסו אתם לעבור חמש מבחנים בשבוע.

כן, שוב מנסים להרוג אותנו.

אבל הפעם לא ראיתי פיצולים יוצאי דופן אצל המורים.

אולי בגלל שלא ראיתי אותם הרבה.

ניחא, עברנו את המבחנים ומה שעבר עבר. לעזאזל, היה לי כאב ראש כל השבוע... השבת הזאת לא הייתה ממש כמו שציפיתי, פחות משעממת ופחות רגועה. למרות שהיה דווקא די נחמד.

בערב שיחקנו כל מיני דברים מוזרים (לכו תגידו להורים שלכם שהמשחקים שלהם מלפני עשרים שנה מעפנים בטירוף....), ואז בבוקר שיחקנו אותם שוב.

לא היה שומדבר מיוחד השבת, ברמת העיקרון.

סיכומיישן: רגיל מדי.

קטע קצר שכתבתי ביום שישי:

A broken gust of wind

Blows through my spine,

As I march into the shadows,

Leaving nothing behind.

It is my destiny.

השבוע יש לי עוד שני מבחנים.

עד לפעם הבאה, נתנאל.

נ.ב.

(אני חושב שאני כותב את הקטע הזה רק כדי שלא יסגרו לי את הבלוג... >.>)