הבלוג הזה מת.

אין פייסבוק. אין כלום. אני בסין, ויש פה מיליוני סינים, וצעקות, ואורות, וכל דבר שאתם רק יכולים לחשוב עליו. החיים לחלוטין מתגמדים כשאתה כאן. הופכים לחוויה שלא מתחילה לגרד את מה שהיא יכולה להיות. המון דברים יכולים ורוצים לצאת ממני, אבל הם לא יעשו את זה. עדיין לא. בהמשך, אולי.

כי אני בסין.