באופן נדיר ויש לציין מאוד מרענן, יצא לי ללכת יומיים ברציפות לקולנוע.
הסרט הראשון שראיתי היה זהות לא ידועה בכיכובו של ליאם ניסן.
הסרט, כך נוצר הרושם, ניסה כנראה לשחק על הגל המוצלח של "חטופה" (taken) שהיה גם כן בכיכובו של ליאם ניסן לפני כשנה וחצי, ואופי הסרט מאוד דומה לו.
המותחן הפעם מספר על ליאם ניסן כמרצה מהאוניברסיטה שמגיע לכנס בברלין עם אשתו, ולאחר תאונה במונית שלקחה אותו מהמלון לשדה התעופה, הוא היה בתרדמת בבית חולים וכשהתעורר לא יכול היה לאשר את זהותו. בהגיעו בחזרה למלון אפילו אשתו אמרה לו שהוא לא בעלה, וכך הוא מוצא את עצמו במלחמה יומיומית להחזיר לעצמו את זהותו האבודה.
הסרט מאוד מותח – כן. הליך החקירה והבדיקה של ליאם ניסן נמרח לאורך זמן ארוך מדי בסרט ודווקא הקטעים היותר מרעננים – האקשן המעניין, מגיע לקראת סוף הסרט ובמינון נמוך מדי – לא כמו ב"חטופה" למשל.
כסרט מתח הוא עונה על הציפיות, אך חסר בו משהו.
ציון: 4 מתוך 5 בסולם לייבו.
יום למחרת הלכתי לראות את הסרט "ללא גבולות". לא זוכר את שמו של כוכב הסרט, אבל משחק בו גם רוברט דה נירו.
הסרט מספר על סופר לא מוצלח שלוקח גלולה המפיקה מהמוח את המיטב, מה שהופך אותו למוצלח בכל דבר שהוא נוגע בו וכך הוא הופך לאייקון מוצלח של ממש. אך מה קורה כשנגמרת הגלולה?
הסרט מותחן מעולה, מלא אקשן ודינאמיות לאורך כל העלילה. העריכה מצוינת ומעוררת מתח וציפייה. והסוף – מושלם.
בקיצור, מומלץ ביותר.
ציון: 5 מתוך 5 בסולם לייבו.