היא עומדת במקום ההוא מסתכלת על הנקודה הפיזית,איך היא הופכת לשמימית, נעטפת בתחושה מוזרה
כמו רוח קרירה ומגע חמים, אור וחושך שמתערבבים, היא מביטה על הנקודה בה הם עמדו, היא ואהבתה הראשונה ומנסה להזכר בדמותו, היא כל כך רוצה לראות את הרגע הזה שהיא זוכרת, היא מסכלת חזק ומצטיירת לה התמונה של אותו הרגע שהיו שניהם מחובקים על המדרכה.
היא כבר לא חשבה עליו הרבה זמן, אך התחנה הזאת והספסל הזכיר לה בדיוק, היא לא דמיינה שלפתע תעלה התמונה הזו לראשה
היא חכתה למישהו שיבוא לאסוף אותה לדירתו, ממתינה ומביטה שוב על המדרכה עליה עמדו היא והוא.
עוצמת עניים לרגע, מנסה לחזור כמה חודשים אחורה בזמן, היא מנסה להשיב לעצמה את התחושה הכואבת ההיא של הגעגוע.
הוא מתקשר, היא מגיעה ונפגשת איתו, הוא לא דומה לשום דבר שהרגישה,כל כך שונה, היא הלכה איתו לכיוון הדירה בדרך דרכו על הנקודה ההיא שציירה תמונה היא הביטה עליו וחשבה כמה מופלא זה היה אילו לרגע אחד הייתה מביטה עליו וראה אותו מסתכל עלייה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
