יד המקרה כותבת

איך זה לא להרגיש כלום,

הלב לא מפורק הוא מחלים לאט ובזהירות,

הראש לא מסוחרר המחשבות מהתלות ברכות

לא מסובך,

ריקנות פשוטה מהולה בעצבות,

הפכת לזיכרון רחוק ומתוק

משהו שנעלם בטרם עת

עכשיו ברור שהוא מת

מדליקה נר קטן במעמקי לבי,

לנצור בו את שמך

ואהבתי,

אומרת כמה מילים,מביעה תנחומי לעצמי,

מכבה את הנר במן שיטתיות מופלאה והולכת

בלי להסתכל אחורה בלי חרטות ובגאווה,

מה שאבד לא ניתן להחזיר,לא את זה, לא הפעם.

מקבלת, משלימה

ובכל זאת נזכרת ללא כעס

בדמעות מתוקות, בחיוך מר

באהבה.