v\:* {behavior:url(#default#VML);}
o\:* {behavior:url(#default#VML);}
w\:* {behavior:url(#default#VML);}
.shape {behavior:url(#default#VML);}
Normal
0
ברכט והתאטרון האפי

ברטולד ברכט(1898-1956).
"אומרים כי המלחמה מכלה את החלשים, אך גם השלום עושה זאת." (אמא
קוראז' ובניה,1939).
אפיקה-
סגנון בתאטרון שבו המטרה היא לדרוש התערבות ושינוי.
הקהל ישאל שאלות ויטיח ביקורת על המתרחש בבמה.
התפיסה האפית היא שהצופה יורחק מהבמה על מנת למנוע הזדהות והיסחפות
דרמטית,כך יוכל לבקר את הנעשה על הבמה.
בתאטרון האפי הסצנות יראו כמו סיפורים קצרים והמחזה כולו יתפרש על תקופה
ארוכה של חודשים או אפילו שנים. לכל מחזה יש מוסר השכל, זוהי דרכו של ברכט לבקר את
החברה ולהציב מראה(בדרך סמויה) לקהל הצופים על מנת ללמד אותם שיעור\לקח.
האפיקה באה לידי ביטוי במחזה "הנפש הטובה מסצו'אן" בכך שהמחזה נכתב על פי עקרונות
האפיקה,ע"י ברכט.
הסצנות הן ארוכות והמחזה כולו מביא ביקורת על החברה ועל העובדה שלנפש טובה
אין מקום בעולמנו, היא צריכה נפש אחת רעה כדי להמשיך לחיות בלי לאבד הכל.מה שגורם
לחשוב שוב על הרצון להיות טובים, ועל העולם שבו אנו חיים.
ניכור-
ריחוק הצופה מהמתרחש על במה ע"י הרחקת הזמן,המקום והעלילה, על מנת
למנוע את הזדהותו.
חל כאן ניגוד בין התאטרון האפי לדרמה המסורתית.
הניכור בא לידי ביטוי במחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" באמצעות
המאפיינים הבאים:
הוספת מנחה, קריין או
זמר המקשר בין התמונות, מציג ומפרש את ההתרחשות-
במחזה ישנו מספר, בחור מהעיר סצ'ואן ,דייג
במקצועו, הוא מציג את ההתרחשות על הבמה
לקהל.
קטיעת תמונות המובילות לקראת שיא רגשי-
לדוגמא, עם שן-טה ואהובה.
עירוב שירים אפיים במהלך העלילה הסיפורית-
במחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" יש
שירים שברכט הוסיף.
הסטוריפיקציה-
ריחוק הצופה מן היצירה,ההצגה.
הריחוק נעשה באמצעות הכתיבה והחומר שבמחזה.
המחזאי יכתוב חומרים השאובים מתקופות אחרות, ממקומות
אחרים
ולא ינסה להביא מודרניות לכתיבה.
הכותב ידגיש את העבר של המאורעות,על הקהל להבין
שניתם לשנות את ההווה,
כמו ששינו את העבר.
ההסטוריפיקציה באה לידי ביטוי במחזה "הנפש
הטובה מסצ'ואן" בכך שברכט לוקח
את ההתרחשות למקום רחוק,סצ'ואן שבסין.
כמו כן, הזמן גם הוא מרוחק, העלילה מתרחשת במאה
ה-15.
כך ברכט מונע מהקהל להרגיש קרובים,מזוהים למחזה,
כי הוא אינו נוגע אליהם.