הדרך

היא רחבה

וארוכה.

בימין

אני הולך

ולפעמים על הקו

האמצעי.

אך לעולם לא

בשמאלי.

הדרך

רחבה

וארוכה כמו

ציר הזמן.

בימין

רגשות ומחשבות.

בקו האמצעי

רגשות מבלבלות.

ופחד אותי הרחיק

מהשמאלי.

הדרך

היא ארוכה כמו

ציר הזמן.

ולמרות שאף פעם לא דרכתי בצידה

השמאלי

תמיד ידעתי

שציר הזמן שם

 מפסיק.

והדרך

היא שלי.

הדרך שלי היא רחבה ובה-

צד ימיני

קו אמצעי

וצד שמאלי.

ומי שלא הבין הדרך היא מן ביטוי לחיים,

כשהצד הימיני הוא החיים,

והשמאלי הוא המוות.

ויותר מזה אני לא חושבת שצריך להסביר...

~~~~~~~~~~~~~~~

הרבה מאד זמן שלא עברה מילה במחברת שלי,

עד אתמול, אחרי שעברתי כמעט על כולה,

שמספרת כמעט איך עבר עליי כל יום טוב ורע בשנה האחרונה.

קצת מוזר לחזור לעבר...

לילה טוב,

הילה.