I hate this place, this zoo, this prision, this reality, whatever you wanna call it
|
| 7/2010
בין גרמניה לבורזום
בסוף יכירו אותך
מתפשט רק בחושך
קורא במקומות מסתור
בסוף יחייכו כי לא ישאר דבר אחר
ומה כבר נשאר?
נרות דולקים ואישה מתפללת
אהבה ישנה שנמסה ובמקום להפוך לכרמל הפכה לסוכר שרוף?
הנה מלמולים ווגרגורים
הנה מוזיקה רועשת
הנה חלת שבת ואנשים שלא מתאחדים
לעולם
הנה משפחה בכאילו
הנה מנוחה
| |
הכל דומה?
מפגש ראשון
אני בן חמש עשרה(השנה המחוקה)
מבוהל ומפוחד מההתחלה החדשה הזאת שנכפתה עלי
נשען על הקיר ושר לי שיר אר אנ בי על אהבה
והמבט שלך הימם אותי
ואז הצחוק הגדול
אתה מצחיק
כל ההתנהלות שלך מצחיקה,ו
רוצהלבוא ולשיר עם הלהקה שלנו
חוץ מזה שסבא שלי יאהב אותך, הוא שומע תקליטי בלוז ואר אנ בי בבית שלו ומחפש שותף
אני תמיד מתנגשלחברה כשאני הכי לבד שיש
שאני לא מכיר נפש חיה
גם אם נגשים ושואלים אם אני רוצה
לא הסכמתי, תרצתי את זה בטוענה ש
יש לי הרבה מה לעשות
וארגזים לפרוק
ופטפון לחבר
ותקליטים למיין
היא ועומרי אמרו שהם מוכנים לעזור לי
את המשפחה המאמצת שלי הם מכירים
ואין להם שום בעיה
אז ידחו
הגעתי לקיבוץ אחרי שהבנתי שאני ואמא שלי לא מסוגלים להיות יחד אחרי כל מה שקרה
הפגיעה הנוראית בי באותה שנה בבית הספר
הגרושים של ההורים שלי
והנסיון שלא הצליח
כדורים מסודרים בקופסה
והם בקיבוץ
בגילי ולא ממש בגילי
מלאי בטחון עצמי
וכוח
והבנה
מה הבנתי אז?
אני חושב שרק שם התחלתי להבין
רק שם התנסתי בכל דבר אפשרי
שם ראיתי פעם ראשונה שדיים
שם עישנתי פעם ראשונה
ושם הורדתי ראש
ומה זה נתן לי?
עד היום אני לא ממש יודע
אבל פתאום התנסתי
ניסיתי
התחלתי לפחד מעצמי
| |
הבית בנוה ניר נראה לי עכשיו אותו דבר
אני זוכר שהלכנוו יחפים לבריכה ו
כמה שמחת שהזמנתי אותך
אני לא יודע למה בכלל
לא היינו קרובים
היית יותר מדי שמחה
אפשר לחקור את זה לעמוק
לנסות להבין
למה ילד עצוב כל כך מחפש קרבה של הילדה השמחה של הכיתה
קילפתי לך תפוז, פרסנו שמיכה על הדשא
אני אלרגי ו עקצץ לי נורא
ואז נשכבת על הגב ומלמלת ש
אני מאוד אפל ואחר מכל אלה
שרק רוצים לגעת בך
ואני לא ניסיתי אפילו
היינו בני 15
זה היה בחופש הגדול ,כמה ימים לפני
שעזבתי הכל והלכתי למדבר
אסטמה ורצון לבדידות או
בעיות במשפחה
לא ניסיתי כל השנים האלה לחשוב מה
היה קורה אם לא הייתי עוזב בדיוק אז
בכזאת הפתעה
היה חם ומוזר
ואת
כתבת לי מכתבים כל אותה שנה
נזכרתי כי מצאתי אותם ואת המחברת הסגולה
שבה כתבתי את המכתבים
לפני שהעתקתי אותם בכתב הכי יפה שהיה לי
ושלחתי לך
מעניין אם גם את מצאת אותם
ובכלל מעניין מה קרה איתך מאז
את עדיין לובשת שמלות ארוכות ?
ורוקדת לעצמך בחושך?
והלהקות האלה ששמעת?
זה היה קצר מדי
שנים אחרי זה הייתי עם אחת שדומה לך נורא
אולי אז עשיתי את התיקון
אולי פעם אוכל לספר באמת למה עזבתי לשנה
(אחרי שחזרתי שום דבר לא היה אותו דבר,לא הייתי אותו אחד, ואת היית מרוחקת מדי, ויותר עצובה)
| |
ראיונות
מרחקים גדולים בין כאן ועכשיו
הדיבור הקצר הזה הרי מעולם לא
דיברתי במשפטים ארוכים או אפילו
כתבתי כאלה
לאהובה שלי (בסתר) מהתיכון יש ילדים
היא נהייתה יפה יותר
נשית הרבה יותר
ושתקנית
השקט שלה מושך אותי
והרי בתיכון היא לא הפסיקה לדבר
את שומעת את mum?
חיוך נבוך ושתיקה
לא השתנת בכלל
ואת השתנת נורא
כן
בעיקר נורא
הרחובות שגדלנו בהם נעלמו, אי אפשר לזהות אותם
רחל מקומה שנייה נפטרה לא מזמן
נפתלי נפטר מהסיבוך של המחלה
הכל כל כך
שטחי ביננו
ופעם זה היה עמוק
כן עמוק
סוער
היית פרועה ועכשיו
התקרבתי לאלוהים
התרחקתי מעצמי
יש לי ילדים ולחם על השולחן
אני אוהבת אותך עם זקן
חבק אותי טיפה
אל תעזוב , אני צריכה
כל כך צריכה את המגע הזה, לא השתנת
חוזרת ואומרת
לא השתנת
השתנתי נורא
כן, זה נורא
| |
אתה מצלם?
באמת?
וציוד יש לך?
ותהיה מוכן לצלם את היומולדת של אמא שלי?
הצעת העבודה הראשונה שלי
אין לי מושג איך אני מתמחר את עצמי
ואין לי מושג איך אני לעזאזל אומר כן
אמרתי לאדם שהציע לי את ההצעה שייתן לי זמן עד רביעי כדי שאחשוב על זה
אבל אני ממש לא בטוח אם כדאי לי
או יותר נכון
אני מת מפחד
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
