זה היה המשפט הפותח.

איזה מזל באמת.

איך יכול להיות שמישהו מתייחס אליך כ"כ זבל, אתה יודע שהוא זבל ושאתה צריך להתרחק ממנו, ובכל זאת- אתה כ"כ רוצה אותו.

אני צריכה לדבר איתו.

קראתי עכשיו את חוכמת הבייגלה (אחלה ספר!), זה פשוט גורם לך לחשוב על הכל! אחת מההארות שבאו זה שאני כ"כ רוצה פשוט ברגע זה להרביץ לו, לצעוק עליו. ואני בכלל לא רוצה את הבחור משהם (שעד לפני דקה היה מהוד השרון)- אני רוצה את הרעיון מאחוריו- אני רוצה שישאלו אותי למה עבר עלי שבוע מחורבן ומה שלומי ואיך עבר עלי היום. זה מתאים לי. זה מגיע לי. אבל הוא גר בשהם אז זה קצת ירד מהפרק באופן סופי. (ידידים זה הכי אחי?)

אז למה שבוע מחורבן?

3 פעמים בשבוע אני מסיימת ב-4 וכל יום כזה מרגיש כמו שבוע בפני עצמו

6 ש"ש פיזיקה

איבדתי את המחברת הדרכה

הייתי מבואסת תחת מעיניין הבחור

נפטרה סבתא'לה ממש חמודה במשפחה שתמיד הייתה כ"כ שמחה ונחמדה וזה היה שוק מוחלט לכולם

ואני בטוחה שבמהלך השבוע היו עוד כמה תלונות שפרחו לי מהראש עכשיו.

אבל המצב מתבהר :]

עבר השבוע, מתחיל חדש, קאמי פה בארץ, מצאתי את המחברת, תיכף חופש קצר, אני מבינה פיזיקה סוף כל סוף (בטח לא להרבה זמן אבל אני בנתיים מאושרת), הגעתי להחלטה שלנתק קשר לא יעבוד- אני יאלץ לשבת לדבר איתו, דיברתי עם דרור ודדי והיה ממש טוב וכיף ומצחיק, אני בי"א(!), מתחיל לזוז משהו עם מערכת החינוך המוצלחת שלנו (עוד תבוא המהפכה!)....

סתם. מרגיש טוב. וכיף לי.

אז כמו שאמרתי. זאת הולכת להיות שנה טובה.

העצב הוא סימן שעוד תבוא שמחה- לא?

שנה טובה!!!! :]