יש את ההנאות הקטנות בחיים,

שלפעמים... שוות הכל.

^ - ^

אני בוכה.

לא כי רע לי, לא כי אני צריכה, 

כי בכי שורף קלוריות.

לא כי אני מתגעגעת, לא כי כואב לי.

לא כי נמאס לי מכל מה שקורה

ומכל האנשים מסביב.

אלא כי בכי שורף קלוריות.

אני לא בוכה כי

השיר מזכיר לי דברים שאני רוצה לשכוח,

ולא כי שוב ראיתי מישהו דומה,

וגם לא כי הוא אמר משהו אחד

והתנהג אחרת לחלוטין.

פשוט כי בכי שורף קלוריות,

ואני צריכה תירוץ מספיק טוב כדי להתפרק.