" לפעמים, כשהייתי שוכב במיטה ומכבה את הנר

העיניים שלי היו נעצמות במהירות כה רבה

שלא היה לי זמן אפילו כדי לומר לעצמי "אני נרדם". "

(פרוסט)

ובשניות החולפות בין טשטוש הראייה להרפייה מוחלטת

הגוף במצב של מעין חיפוש תשובה.

ואמנם היא ידועה לכל, פשוט כל-כך ברורה

אין טעם לדעת אותה אם לא טורחים לזכור את השאלה.

כי יש הרבה אפשרויות לניסוי ותהייה

ורק סידור החלקים בסדר הנכון יוביל לתשובה הרצוייה.

ומכאן לאן?-

לשם.

ומשם? לאן שרוצים, רק בחזרה לכאן.

נקודות התחלה, נקודות זכות- נקודות בחירה.

כל אחד עושה טעות וחוזר ישר לנקודת המוצא

ברירת מחדל, שמירה על שיווי המשקל.

הכל מתקבל באהבה ובמלחמה. או שמה אני טועה?

העיקר לנצח, לא משנה מי בתהליך נפגע.

לעשות הכי כדי להשתיק את הקול הצורח מתוך החשכה.