נעים להכיר אני הדייר הישן

נו, זה שנעלם מעינייך עם הזמן.

אתה לא מכיר אותי,

זה קצת קשה שלא רוצים

עסוקים כל היום במרוצים אינסופיים.

אני גר למעלה, בקומה העליונה

עם חלונות ירוקים ומרפסת אדומה.

ואולי אתה לא מכיר אותי,

אבל אני יודע שאתה רוצה

כי כל פעם שאתה מגיע הביתה אתה מנסה.

לשמור קצת על שפיות ולטפס במעלה הסולם

לשבת על הגג בנחת ככה סתם.

להנות מהשלווה ולהדליק את הסיגר,

כשהאישה לא רואה ולא יודעת שום דבר.

לקחת נשימה עמוקה ולרדת בחזרה

מהגבעה האדומה למהומה שבשגרה.

אתה לא נכנס, אלא רק מסתכל

בוחן ובודק, לפעמים זה מתסכל.

כי דמות שחורה אני רואה, ומחכה שרק תבוא

ותמצא אותי שוכב, תציל אותי מהקור.

אבל שום דבר לא קורה, כמו כל יום כהרגלו.

אז נעים מאוד, אני הדייר הישן

שנעלם בפתאומיות, והשאיר ריח של עשן.

אתה אינך מכיר אותי עד שלא תנסה,

עד שלא תכניס אותי לבור, ובאפר תכסה.