אז מה היה מאז שהזנחתי את הבלוג. לא יותר מידי אני מניחה.

מערכת יחסים לא ברורה ולא קצרה. עליות וירידות. דיבורים וציפיות. נפלתי לתוך הרשת של הבחור בלי לשים לב. נפלתי חזק מאוד.

הוא גרם לי להרגיש כל כך הרבה,לרצות איתו כל כך הרבה. ובלי לשים לב אני חוששת שהתאהבתי בבחור. והוא בכלל לא הטעם שלי,אני לא באמת אוהבת גברים עם עיניים כחולות.

אבל יש לו אופי כובש! הביטחון העצמי שהוא מפגין,המילים שהוא אומר,השובבות הקלה שבו. הוא פשוט עשה לי את זה. לא היה לי למה ולאן לברוח.

אוקיי...נכון,כניראה שהייתי פחות בשבילו ממה שחשבתי. אבל,אין לי ספק שאני הייתי חשובה לו,מאוד. אז נגמר ועדיין קשה לי לוותר על העיניין לגמרי,אני כל כך אוהבת את מה שהוא.

אבל התגברתי עליו,אני חושבת,עד כמה שניתן ואני עוד אמשיך הלאה בלעדיו ויהיה לי טוב.

למדתי להפיק ממערכות יחסים את המיטב,שזה רק יחשל אותי ולווא דווקא יוריד לי את הביטחון בטענה מטופשת שאני לא מספיק טובה.

ואני שמחה שאנחנו עדיין שומרים על קשר ואני יודעת שלא משנה מי,איך,למה וכמה אני תמיד אהיה חשובה בעייניו,תמיד אהיה מישהי משמעותית ולא סתם אחת.

והיה לי טוב,גם אם נפגעתי,כעסתי ואולי קצת בכיתי אני לא מתחרטת על שום דקה איתו.

רק חבל לי שזה לא הגיע למה שרציתי שזה יגיע,שזה היה רק מבחנתי. אבל טוב נו,אני מתמודדת עם המצב.

בסך הכל,מגיע לי מישהו שיידע להעריך אותי עד הסוף,בלי משחקים של ילדים בני 5 ובלי 'אני לא יודע'.

אני מרבית היום לבד בבית. כשאחי הגדול טס לו לחו"ל שוב והשאיר אותי לבד בבית. לפעמים אני ממש ממש מתגעגעת אליו. אבל לא רע לי לבד למען האמת XD.

למרות שלפעמים,חסר קצת רוח חיים פה. שקט מידי.

וההורים שלי כהרגלם,ילדים בני 5. באמת שלפעמים יש לי חשק לבעוט בהם ושישתקו כבר. וזה עצוב המצב שילד מתרגל לשמוע את ההורים שלו צורחים אחד על השני,מאשימים ומקללים.

אבל שיהיה,עוד כמה חודשים צבא ואז אני אשמע אותם פעם ב.

ואם כבר צבא,עברתי את המיונים לחובשת מה שאומר שאני הולכת להיות חובשת בצבא D: והרעיון קוסם לי מאוד.

ובין לבין,אני יכולה להגיד לעצמי "מאיה,קבלי ח"ח". למרות הציונים ולמרות שלא תמיד נחמד אני שומרת על מצב רוח מרומם למדיי.

חזקה יותר מאי פעם,מאמינה בעצמי ווואלה-יודעת מה אני שווה!

כבר הרבה זמן שאני בעלת ביטחון ויודעת מה מגיע לי וכמה מגיע לי. ואין לי ספק שיש לי על מה להגיד תודה,לא חסר לי על מה להגיד תודה.

ויש לי את האחים הכי מדהימים בעולם. כמה שאני אתעצבן עליהם לפעמים ואגיד שאין לי כוח אליהם. הם הכי תומכים,אוהבים,משתפים וטוב לי איתם.

דרך אגב...הגעתי לגיל החוקיות-18! מזל טוב לי!

לסיכום,יאללה...לסיים יב'. הגיע הזמן.

טוב לי,רק לשפר את הלימודים. טוב לי.