| 5/2009
אני אוהבת, אוהבת הכל
אוהבת כל רגע, כל שנייה
כל אותם אנשים שמקדישים את הזמן הזה
כל אותם אנשים שעוברים ועוצרים, לא ממשיכים הלאה במבט חטוף של אהבה רגעית,
שעוצרים כדי לדבר כדי לדעת מה קורה באמת, כי הם רוצים, כי טוב להם, כי נוח להם, כי זה מרגיש נכון להם
של לשבת עם אנשים שזה טהור, שזה אמיתי,
של לדבר עם אנשים שגורמים ללב שלך לחייך מבפנים,
אותם אנשים שממבט אחד אתה יכול לדעת הכל, אותם אנשים שמבט אחד מספיק בשביל לדעת שהם אלו שיישארו איתך
אני שמחה על כל אותם אנשים,
על כל אותם רגעים ושיחות,
על אלו שלא הצטרף להגיע איתם לאותו מצב, כי אולי זה לא היה אמור, כי אולי זו לא אני
יש אנשים שאת יודעת שאת לא
ויש אנשים שקשה לך לדבר
אנשים שלפעמים מרגישים לך נכון ולפעמים נמצאים באזור האסור
אנשים זה דבר נהדר, החופש של בן אדם לדבר עם בן אדם שני זה דבר אדיר,
ההאהבה כרגע שאני מרגישה, גם אם זה מתוך קריאה או צעקה או שיחה מזדמנת, שגורמת לך לדעת איפה את נמצאת ואיפה את רוצה להימצות
קשה לי לדעת איפה אני אמצא עוד שנה, איפה אתם תמצאו,
אבל כרגע, הכי טוב לי,
אני הכי נכונה, לפעמים גם ככ לא,
קשה לקרוא את המפה,
אני מאושרת על אתם אנשים שקוראים אותה עבורי
ולא סתם זה פה,
ולא סתם אנחנו ואתם פה, יש מעל מעבר להכל,
וכרגע אני חושבת שזו ההקאה הכי מתוקה שחוויתי.
עכשיו אני יורד כי הגשם בשער , עכשיו אני הולך עמוק אל לתוך היער
איפה שיש אנשים בלי ידיים והחרא עולה שם ומציף את המים, ויונים מתות מכוסות עלי זית, ופנים של תליין מסתכלות מכל בית
שם הכל מכוער ולנפש אין ערך , הצבע שחור והאפס הוא מלך
ואני רוצה לספר, ולנשום, ולחשוב את זה
להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה
לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי , להכיר את השיר שידעתי ושרתי
המשך שבוע נהדר!
שירן (:
| |
באמצע הלילה אני מתעורר, הלב מלא
אני מוזר לכולם מוזר לעצמי בלי מקום בעולם.
אולי צריך להגמל כדי מחר להתחיל במקום אחר.
הגיע השעה משליך גפרור בכוונה.
יומנים נפרפים אותיות פורחות באוויר
אני לא יודע לאן אני ממשיך מכאן, פשוט מוכרח ללכת
אחר כך בוכה
(התייבשו לי העיינים)
לא כל הנוצץ זהב, ולא כל הזהב טהור
בינתיים נוצץ אבל מאבד מהזוהר
הטוהר הראשוני זה כל מה שנשאר
אני פשוט שוכחת
נתתי כל מה שיכולתי לא היה מי שהיה לי כמו שאת ידעת
ואיך עכשיו פתאום נדמה לי שהזמן כבר לא קורא לי להמתין בצד
את אהובתי, ידעת להיות שלי
את אהובתי , ידעת להיות איתי
כואב הראש מלנסות לחשוב לבד על מה בסדר ומה קורה עכשיו
וענן סמיך של עשב מערפל את מה שכן או לא נחשב
ואז קורה שאין כבר כח והאיזון הוא לא נינוח ושהכל ילך קיבינמאט
ואי אפשר לקום בבוקר בעירנות עוינת רק שבסוף היום לא נלך לישון לבד..
נמצא מקום חמים באמצע
ונבוא לשם לרגע יותר מידי איבדנו מהצד
את לא שומעת שברקע אין כבר יש שקט יש רק מתח ואל תבכי עכשיו..
דמעה מחייכת על קצות אישוני, תרחפי ותחשבי עלי, אבל אל תטוסי רחוק מדי, כי אין גבול בשמים, וזה מה שנשאר מחיבוק...
(אז אל תעשי לי כאלה עיניים)
ותשתדלי לא לטוס רחוק מדי, אני מכיר אותך מספיק טוב, שאם יצא לך ליפול תיפלי אלי
welcome to jamrock
קשה לחלוק אחרי הרבה זמן
לילה טוב
שירן (:
| |
מתי נתנשק
את משהו מיוחד מאוד
ואני יצירתי
עדין אך סמכותי
מתי נתנשק
דיברנו כל הלילה
תשוקה גדולה
במסווה של רומנטיקה
בוא לא נעשה מזה סיפור גדול
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
