פרוש חלומי כמרבד לרגלייך, צעדי אהובה על פרחיו פסיעותייך. |
| 5/2009
באמצע הלילה אני מתעורר, הלב מלא
אני מוזר לכולם מוזר לעצמי בלי מקום בעולם.
אולי צריך להגמל כדי מחר להתחיל במקום אחר.
הגיע השעה משליך גפרור בכוונה.
יומנים נפרפים אותיות פורחות באוויר
אני לא יודע לאן אני ממשיך מכאן, פשוט מוכרח ללכת
אחר כך בוכה
(התייבשו לי העיינים)
לא כל הנוצץ זהב, ולא כל הזהב טהור
בינתיים נוצץ אבל מאבד מהזוהר
הטוהר הראשוני זה כל מה שנשאר
אני פשוט שוכחת
נתתי כל מה שיכולתי לא היה מי שהיה לי כמו שאת ידעת
ואיך עכשיו פתאום נדמה לי שהזמן כבר לא קורא לי להמתין בצד
את אהובתי, ידעת להיות שלי
את אהובתי , ידעת להיות איתי
כואב הראש מלנסות לחשוב לבד על מה בסדר ומה קורה עכשיו
וענן סמיך של עשב מערפל את מה שכן או לא נחשב
ואז קורה שאין כבר כח והאיזון הוא לא נינוח ושהכל ילך קיבינמאט
ואי אפשר לקום בבוקר בעירנות עוינת רק שבסוף היום לא נלך לישון לבד..
נמצא מקום חמים באמצע
ונבוא לשם לרגע יותר מידי איבדנו מהצד
את לא שומעת שברקע אין כבר יש שקט יש רק מתח ואל תבכי עכשיו..
דמעה מחייכת על קצות אישוני, תרחפי ותחשבי עלי, אבל אל תטוסי רחוק מדי, כי אין גבול בשמים, וזה מה שנשאר מחיבוק...
(אז אל תעשי לי כאלה עיניים)
ותשתדלי לא לטוס רחוק מדי, אני מכיר אותך מספיק טוב, שאם יצא לך ליפול תיפלי אלי
welcome to jamrock
קשה לחלוק אחרי הרבה זמן
לילה טוב
שירן (:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
