"There is nothing special about me... I am just a lil star"

למה?

למה הכל לא יכול להיות פשוט טוב ויפה?

למה חייבים להיות עצובים לפעמים?

למה חייבות להיות המחשבות האלה..שכל היום יהיו לנו בראש,

יצוצו בכל דקה פנויה, פשוט לא יעזבו ..יגרמו לנו להתחרפן עוד שנייה ולרצות לעזוב את הכל ופשוט למות או משהו..

למה תמיד איכשהו נפגע?

נמאס לי,

הייתי רוצה שהכל יהיה טוב ויפה,

הייתי רוצה להבין מה קורה,

להבין את עצמי,להבין אנשים, לחיות בסביבה שבה כולם אוהבים,

בלי שנאה, בלי קנאה, בלי עצב , בלי כאב.

הולכת לישון כשהכל בתוכי, ובאמת שאין לי מושג מה קורה לי.

לילה טוב.

קראתי את מה שכתבתי וזה נשמע קצת כמו שיר וזה מעצבן אותי, אז תדעו..זה לא.