"There is nothing special about me... I am just a lil star"

*לא משנה איפה תעמוד וכמה זמן תחכה לה, הרכבת אף פעם לא תעצור עם הדלתות מולך.

כרגע קראתי את זה בבלוג אחר..

ואוווו היום זה קרה לי!! בפעם הראשונה בחיים..הדר ואני עמדנו..והדלת של הרכבת הגיע בדיוק מולנו! דברים כאלה לא קורים..

קיצור..היום בבוקר המנהלת העיפה את הדר ואותי מביצפר,

נכנסנו לביצפר הגענו למדרגות התחלתי לשים על עצמי את החולצת ביצפר, יד אחת שלי הייתה בפנים..אני

בדרכי להכניס את היד השנייה פתאום המנהלת יורדת ואמרת לי אל תטרחי (ככה כותבים?) , אל תתלבשי..

תסתובבו וכנסו אליי לחדר..קיצור הלכנו היא עושה לנו לכו הבייתה.."כף רגלכם לא תדרוך בבית הספר עם גופייה"

התקשרה להורים וזה..והלכנו..

אז מה? לא ננצל את ההזדמנות לאיזה יום כיף?

הלכנו הבייתה הסברנו להורים מה קרה ונסענו לתל אביב..

התחדשנו בהרבה פריטים אפשר להגיד..

היינו סטלניות כמו לא יודעת מה..בעיקר בחזרה הבייתה..

הדריי היה כיף..אוהבת אותך..

היום מיט בול..

                                                                                                                 גמר חתימה טובה חברים..