מחר יעברו בדיוק 4 שבועות מאז הניסיון שלי להתאבד
וכמו פעם שעברה
שוב המחשבות האלה חוזרים אלי
והפעם הם יותר חזקים
אין בי רצון חזק יותר מלגמור עם עצמי
באמת חשבתי על זה
וככה או ככה אני דופקת את עצמי מכל הכיוונים
אם אני ישאר פה
אני יודעת מה יהיה
אני לא ירצה לקום מהמיטה אני כל הזמן ישן.. לא יאכל.. לא כלום.. ההורים שלי כל יום יבכו בגללי בגלל המצב שלי
ולאן הגעתי ואני מסכימה עם זה שאני הכי דפוקה עכשיו אבל זה מה שאני מרגישה
ואם אני ימות אז יקרה אותו מצב
ההורים שלי כן כל יום יבכו בגללי בגלל המצב שלי.. ובגלל מה שעשיתי..
וכמובן בגלל האובדן הגדול
אבל יעבור להם אחרי כמה חודשים
עם אני ישאר
זה סבל בשבילי ובשבילהם עד סוף ימיהם שיזכו לחיים ארוכים א-מ-ן
נמאס לי
כל כך נמאס לי
אלוהים תיקח אותי בדרך טובה
שלא תוציא אותי אשמה
אני מצטערת על הכל
אבל אני מרגישה שהשבוע יקרה משו גדול
זה חזק ממני
וזה הרצון שלי
אני רק מבקשת איש או 2 שיבינו אותי
ואת המצב שלי
ושיסכימו איתי
אני לא אוהבת את החיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
