קור שגורם לעור ברווז,

קור החודר לעצמות ואינו נותן מנוח,

רוח הנושבת בין הצלעות הבולטות.

קור.

הדבר אשר גורם לי להבין כי כמות השומן המכסה אותי אינה גדולה כמו שחשבתי,

אחרת לא היה לי כל כך קר כל הזמן..

קור, ידיים קפואות, פנים לבנות,

דופק ולחץ דם נמוכים.

הקור האהוב שלי אשר נותן לי פרספקטיבה ריאלית.

הדבר הריאלי הראשון שאני רואה מזה זמן רב.

אמנם יש עוד דרך ארוכה לפני, אך לומר שאני שמנה זו אולי כבר הגזמה [בקטנה].

טוב לי ורע לי כל הזמן.

אני מתחרפנת.

הפכתי להיות כביכול אדישה, אך להפך.

ומדי פעם יש איזה ניצוץ, פתאום העולם לא נראה כל כך מגעיל.

אך לרוב..

לא כיף לי בכלל.