זה היה היום שלי, עם החברים הכי הכי טובים שיש.
כמה שחיכיתי לזה, לערב ה"מושלם" שלי. עם כל מי שעושה לי טוב בחיים. עם כל מי שעוצר את לבי פעם אחרי פעם ועושה אותי טובה יותר, אמיתית וחזקה יותר. כל מי שאני אוהבת הכי בעולם, יותר מכולם, החבורה הקטנה שלי.
ואף אחד לא ניסה לשמח אותי. אף לא אחד.
הלב שלי שבור ומרוסק, כמה אנשים אני זורקת מחיי. כבר התחלתי בזה, מסע ניקוז. הוצאת רעלים..
כל החלומות שלי רוכזו בתוך כדור אחד אותו שמתי בך.. שק חלומות מזוייף, מלא בשקרים, רמאות ופיתוי.. איך לרגע חשבתי אחרת?
אנחנו צריכים לדבר.
-זיוף-
ולמרות הכל, אני תמיד אהיה גברת הטמבורין שלו.. עם כל הכאב של לאבד אותו.
,Though I know that evenin's empire has returned into sand
,Vanished from my hand
.Left me blindly here to stand but still not sleeping
,My weariness amazes me, I'm branded on my feet
I have no one to meet
.And the ancient empty street's too dead for dreaming
,Take me on a trip upon your magic swirlin' ship
,My senses have been stripped, my hands can't feel to grip
My toes too numb to step, wait only for my boot heels
'To be wanderin
I'm ready to go anywhere, I'm ready for to fade
,Into my own parade, cast your dancing spell my way
.I promise to go under it
,Though you might hear laughin', spinnin', swingin' madly across the sun
It's not aimed at anyone, it's just escapin' on the run
'And but for the sky there are no fences facin
And if you hear vague traces of skippin' reels of rhyme
,To your tambourine in time, it's just a ragged clown behind
I wouldn't pay it any mind, it's just a shadow you're
.Seein' that he's chasing
,Then take me disappearin' through the smoke rings of my mind
,Down the foggy ruins of time, far past the frozen leaves
,The haunted, frightened trees, out to the windy beach
.Far from the twisted reach of crazy sorrow
,Yes, to dance beneath the diamond sky with one hand waving free
,Silhouetted by the sea, circled by the circus sands
,With all memory and fate driven deep beneath the waves
.Let me forget about today until tomorrow
Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me
.I'm not sleepy and there is no place I'm going to
,Hey! Mr. Tambourine Man, play a song for me
.In the jingle jangle morning I'll come followin' you
דמעות בעיניים, חיבוקים שבורים, ליפול לתוך ידיים שרק עליהן אוכל לסמוך.
חבקי אותי עד שהבכי יפסיק, תגידי לי שאת שלי ושתמיד תהיי איתי ותחבקי אותי ככה.
תני לי ליפול אל תוך זרועותייך כמו שלא יכלתי אז במאורה, תני לי להוציא החוצה את הכאב של חלומי שנשבר.
ותלחשי לי מילים יפות מבעד לדמעות, ולא תלכי לשום מקום ולא תרצי לפרוש כנפיים ולברוח.
ותמיד נהיה רק שתינו, במקום מרוחק, מעבר לקשת, ותמיד תדברי אליי כך. ותמיד נשבר ביחד ונקום ביחד,
ותמיד זה יהיה אחרת. ואני לא אשבר יותר כי את איתי, ואני לא אבכה יותר כי את איתי.
תגרמי לרגע הזה לקרות, וכשתלכי ממני אני לא אהיה לבד יותר, כי אני אהיה שלמה כי אני אדע שאת תמיד חוזרת אליי בסוף.
אשכיים. לנצח.
כל אותן מילים יפות שנאמרו לי אתמול, במסיבה שלי.. כמה שהן חסרות משמעות כשהן יוצאות מפה של אנשים שקריים, של החברים שלי. החבורה שלי, הקבוצה הקטנה של אהבה שהקיפה אותי בערב שלי.
כמה ציניות אני שופכת בפוסט הזה, בריחה של לב שבור. רק אחד יכל לתקן הכל ואני בורחת מהכל כי איבדתי תקווה להר שלי,
ואיבדתי תקווה לגור ברחוב ואיבדתי תקווה למצוא את הירח וללכת על השמש. ולעשות הכל, כמו שהבטחנו אחת לשני.
שרק הבנתי שהוא סתם מראה של החלומות השבורים שלי, כדור בלתי ממומש של אהבה וכלום.
וכך אני אמות, בנשיקה. אני אטפס על ההר הכי גבוה, אנשק את אותו אחד שאני חולמת עליו מאז שלמדתי לחלום, ואהיה שלמה.
מסביבי כל העולם, מתחתיי, לרגליי. וברגע היחיד והמושלם הזה,
אני אירה בו והוא בי. וכך אני אמות.
"כל כיוון שבו הלכנו לא הוביל לשום מקום, בימים שעוד חשבנו שנעצור את השעון, הזמן עבר מול העיניים, אתמול נראה פתאום כלכך רחוק, זרי פרחים שנשכחו נפלו הרבה אותו היום, בלי לדעת לאן עכשיו אתם ממשיכים לצעוד, במבט לאחור הכל אתם תראו."
.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
graceland~