"אני חייה לי מיום ליום..."
I Can Hear The Whisper Inside The Scream
|
| 5/2008
רגע לפני ש...
תאכלס, כבר כלום לא מפתיע...
לא מפתיע שדניאל לא תיהייה ביום הולדת שלי..
לא יפתיע אם היא לא תבוא בסוופ'ש הבא (כי סוופ'ש הזה היא לא בבית)
לא יפתיע אפילו אם היא תישכח
לא מפתיע שלחברות שלי לא אכפת ממה שביקשתי, ולא ביקשתי הרבה.
לא יפתיע אם מחר לא כולן יבואו ליום הולדת...
לא יפתיע כלום..
כ''כ לא בא לי על היום הולדת הזה כבר, עם כל ההכנות והכל
ועד שיש מצב רוח, חייבים להרוס אותו אה?!
כל שנה אותו סיפור, כאילו מה לא יכול להגיע יום הולדת
ושיחלוף בכייף ?
אורזים את החיים ב...
תיקים שנושאים כאב
וכל המטען על שתי
כתפיים עייפות
ורגע לפני ש...
הדלת נסגרת
תשאיר איזה פתח קטן
לרוח לחלוף
עידכון:
יצאתי בערב לאחת החברות, הלכנו אח''כ למיכל,
עד דקה לפני שתיכננו ללכת כמובן אפ'חד לא דיבר על כל הבלאגנים שלנו בזמן האחרון
וכבר כשיצאנו התחלתי לדבר וגרמתי לכולם להגיד מה שיש להגיד
כי נמאס שלא מדברים ולא מנסים לפתור בעיות..
כמו תמיד סיוון אומרת שאני היחידה שבאמת אכפת לה והיחידה שבאמת יוזמת ומשתדלת
אם אני אהיה כנה איתכם אבל, זה אולי עושה לי טוב לשמוע מה היא חושבת עלי
וכן זה מחמיא
אבל זה לא עוזר לי במצב הנוכחי זה אולי סתם לא במקום,
זה יהיה במקום ברגע שכולם יעריכו מה שאני עושה
ואולי לפעמיים אני עושה מעל ומעבר וזה לא תמיד מצליח לי...
קבענו שמעכשיו ננסה שדברים יחזרו להיות כפי שהיו פעם..
וזה מתחיל בזה שעושים בסופו של דבר את מה שרציתי ליום הולדת, מה שתוכנן מראש..
נראה מה יהיה מחר.. מקווה שהכל לטובה ודברים באמת יתחילו להסתדר
כי החברות הזו באמת חשובה לי
לילה טוב :]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
