"אני חייה לי מיום ליום..."
I Can Hear The Whisper Inside The Scream
|
| 5/2008
שוברת שתיקה
טוב אז נראה לי שמיציתי את התקופה איתו בלנסות-לנסות...
זה פשוט לא מרגיש לי נכון לחזור אחורה מבחינה רגשית
לא יכולה, אולי אני לא רוצה יותר בראש, אבל מבחינתי זה שונה ממה שהיה בחודש הראשון
ומה שמת, אי אפשר שוב לעורר בכוח וזה מיותר כי סתם יהיה קשה יותר אח''כ...
הייתי רוצה שלא לחשוב עליך
כי יותר טוב לי בלעדיך
הלוואי ויכולתי למחוק
כל זיכרון שגרם לי לבכות עליך
השארת כאב
נכנסת אל חיי וגנבת ת'לב
איזו טיפשה אני
שנתתי לך לעשות את זה לי.
למה כל כך קשה לוותר
מה שהתחיל כבר לא יגמר
למה כל כך קשה לי לשכוח
אי אפשר לצאת מזה, אי אפשר לברוח
למה כל כך קשה לוותר
מה שהתחיל כבר לא יגמר
עכשיו אני כאן שוברת שתיקה
היום זו אני שעוזבת אותך.
היה לי קשה, היום אני מתגברת
ויותר אני לא חושבת
על אף זיכרון
שעברנו ביחד מהיום הראשון
וזה מה שעושה לי טוב
כי אותך יותר קל לי לא לאהוב
זרקת הכל לחינם
והרסת כל מה שנחשב למושלם.
רציתי שתדע שלא השארת ברירה
והיום זה היום שאני שוכחת אותך
ולמרות כל מה שעברנו, חייבת אותך לעזוב
כי הרסת הכל וגרמת לי לא לאהוב אותך!
אז זה נגמר, ועם כמה שקשה לי לומר את זה..
זה מה שטוב בשביל שנינו, להניח את זה בעבר
ושכל אחד ימשיך בדרכו.. אני יודעת, ובטוחה
שאם הוא יהיה טוב כפי שהיה בחודש הראשון שלנו עם מישהי אחרת
היא באמת תיהיה מאושרת.. אבל רק בתנאי שיהיה טוב כפי שפעם
ותכיר רק את הצד הזה שבו..
כן כואב לי לדעת שמישהי אחרת תהנה מזה,
כי אני לא יכולה להנות מזה לצד של הדברים האחרים
אבל אני באמת מאחלת לו שיהיה לו טוב..
וכן, הוא הראשון שהייתי מאוהבת בו באמת, גם אם הוא לא מסכים עם זה ממש...
אבל מה זה משנה?
עדייף לא להתעסק בזה יותר מדי , זה כבר לא ממש משנה
סיימתי את זה מרצוני.
וזה הדבר הנכון לעשות ברגע כזה.
מקווה שהחודש הזה טוב יותר ...
דניאל חזרה לדבר איתי... טוב או רע אני לא יודעת
מה שבטוח נמאס לי להיפגע ממנה... לא מוכנה שדברים יחזרו להיות כפי שהיו.
הבעיה היא שהיא חלק כל כך גדול מהחיים שלי שכנראה זה כבר הפך להרגל לריב לא לדבר חודש ואז לחזור להיות בקשר :\
עם החברות מכאן, הכל כמעט כרגיל חוצמזה ששרון מתחילה להבין על מה אני וליאת דיברנו כל הזמן
שונאת שאנשים משתנים כשיש להם בן זוג... האמת לא חשבתי שמיכל תיהיה ככה
וניחא אם זה היה שינוי קטן, יותר קשה להתרגל לזה שזה קיצוני עוד יותר מההתנהגות הרגילה שלה.
בסדר, נתגבר, כמה אפשר להתאכזב?
הופעתי בטקס יום השואה, היה עצוב :\
שינוחו על משכבם בשלום כל ה-6 מיליון...
לא בכל הדרכים
שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי
וודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה
כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר
דבר שאבד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
