מה הקשר עכשיו איפה שאני נמאת כרגע?!
כלכך אין לי חשק ורצון להיות פה, כאילו מישהו קבע והכריח אותי להישאר ב-סט של הסצינה הארוכה הזו בפרק זה של חיי.
אני ממש משתגעת פה, נכון שנה אחרונה של הלימודים אבל כבר אני לא סובלת את המקום, האנשים ,הזמן והמקצועות הכלכך משעממים שנשארו לי ללמוד.. ובכלל מאיפה זה נפל עליי?! מה הקשר עכשיו?
מרוב שהסתובבתי עם חברים גדולים אני מרגישה שאני צריכה עכשיו לעבוד ולהתגייס לא ללמוד..
אני לא מרגישה שאני במקום שאני אמורה להיות..
אני לא יודעת מה יש לי.. וגם כשאני חוזרת הביתה אני בדיכאון וקשה לי לצאת ממנו.. ואז הדיכאון מתערבב עם העייפות הכרונית שלי ואני נרדמת לשעות ארוכות ואז בסוף אני לא עושה כלום ובטח שלא את כל משימות היומיומיות ואני מרגישה תקועה! די אסור לי ! אסור לי!
אווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
והחברים האלו... כולם עזבו אותי
נשארתי עם אנשים ש"חבר" זה לא בלקסיקון שלהם, הם לא יודעים באמת מזה
5 דקות איתם ורע לי .. ואין לי ברירה אלא לסבול כי אחרת ישעמם לי ממש וזה בלתי נסבל
ואסור שיהיה לי רע! כי זה שנה אחרונה ואני חייבת לנצל את זה!
אבל אני מרגישה זוועה.. ממש.
נהייתי ממש רעה למשפחה שלי , לכולם חסרת סבלנות
אני מחכה למשהו
למישהו? למשה ו.. לא יודעת!
מפחדת פתאום, אף פעם זה לא קרה לי על תחילת הלימודים... אני מרגישה שאני הולכת לסבול עוד והרבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
