יום אחד תבינו

(נכנס בסערה)

-תארוז את הכל. עוזבים מחר על הבוקר.

-(מבוהל)מה? למה? מה קרה?

-(תוקפני)מה זה חשוב?!

-טוב לי כאן.. למה עוזבים בחיפזון כזה?

-זה לא חשוב. לא טוב לנו כאן יותר. תאמין לי. אני מרגיש את זה...

-אני לא רוצה לעזוב. התחברתי כבר לאנשים ולמקום הזה ו...

-זה ממש פעוט ולא רלוונטי. תמצא אנשים חדשים במקום שנעבור אליו.

-אבל אני אוהב את האנשים האלה!.

-אתה תתגבר.

-אני יכול לפחות לדעת למה?

-לא רוצים אותנו פה יותר. לא שמת לב? אנשים שמדברים..נועצים עיניים..

-לא ממש. מה כבר עשינו להם..? 

אתה יודע מה? הייתה פעם אחת.. אבל אני לא חושב שזה בגלל שלא רוצים אותנו פה..

-אז אתה לא מבין כלום... יש לך באמת חברים שאתה יכול לדבר איתם כאן? שאתה יכול להיפתח אליהם?

-לא... אבל אף פעם לא באמת היו לי.. חוץ ממך כמובן.. אני חושב שזה בעיה אצלי...

-(קוטע אותו)לא! זה לא אמור ליהיות ככה.

אתה מיוחד. ובטח יש אנשים שיעריכו אותנו.. במקום אחר.

-(שתיקה מביכה)

-(מתחיל לארוז)אז אתה מתחיל לארוז או מה?

-לא נעים לי.. בלי להגיד שלום ולא כלום?

-מחר תגיד שלום לכולם. ואז נלך. טוב?

-תתן לי כמה ימים. אני מבטיח להתנתק מכולם יפה. ואז ניסע לאיפה שתרצה.

-בסדר. אבל זה מצב זמני. בכל מקרה אנחנו עוזבים. אני חולה כבר מהמקום הזה.

-זה קצת עצוב. אבל אפשר להגיד שאני מבין אותך.

מחר אני אתחיל לארוז.

לילה טוב.

-לילה טוב.

~.~.~.~.~.~.

מזמן לא עידכנתי.

והסיפור הזה הסתובב לי בראש די הרבה זמן.

זה לא בהכרח אומר שום דבר שלא התכוונתי אליו P:

אגב, שמישו יזכיר לי לשנות עיצוב ולעדכן רשימות XD

טוש.

לילה טוב