לא משנה כמה מכתבי התאבדות עוד אכתוב
לעולם לא אתאבד
רק כי אני מפחדת מתחושת הכאב
שתפקוד עליי במידה ולא אמות.
אני חושבת שאני משוגעת
רק שאף אחד אינו רואה את זה.
יש לי משפחה ויש לי חברים
אבל משום מה הכל רע.
אני לא אוהבת את עצמי משום בחינה,
לא מבחינת יופי ולא מבחינת אופי.
אני כל הזמן רוצה שהכל מסביבי יהיה טוב
אבל אני לא דואגת לעצמי.
בזמן האחרון יש לי הרבה מצבי רוח,
הרבה כאבי ראש.
אני יודעת שאני שונה מכל האחרות
ובעצם אין בזה שום דבר מיוחד
כל אדם הוא שונה במקצת.
אני רוצה פשוט לבכות,
להתנתק מהכל
ולחכות.
לפעמים אני רוצה למות
רק כדי לראות
מי יבוא להלוויה שלי,
מי יבכה?
למי זה ישנה?
ומה יגידו?
עכשיו כשלעולם כבר לא אשמע.
עכשיו לכל מי שקרוב אליי וקרא את זה..
זה לא באמת שאני רוצה להתאבד..
פשוט באותו היום שכתבתי את זה היה לי מצב רוח ממש רע..
וחלק מהדברים לא קשורים אליי.
פשוט המצב רוח היה המוזה שלי לכתוב את זה.