12 בלילה.
מכיוון שאחי ביקש ממני שאני אתחיל לעדכן פוסטים נורמליים לשם שינוי..
אמרתי לו שאין לי מה לכתוב ולכן אני מעדכנת פעם ב.. כשיש לי חשק פוסטים קצרים בשביל עצמי.
הוא החליט לתתת לי משימה.. וביקש ממני לכתוב תשובה לאחת מן המשימות שנתנו לו בגירסה שלי.
ב-12 בלילה אני אהיה אני עצמי.
עכשיו כשיום אני אדם רגיל כמו כל אחד.
עושה את הדברים שלי ומתעסקת בכל מיני דברים כמו סידור החדר, שינה, שמיעת מוזיקה, דיבור בטלפון,
לצאת לטייל או סתם להיפגש עם חברה.
מדי פעם קורה משהו חריג הפסקת חשמל, ריב עם חברה וכו' וכך עובר לו היום
בהתעסקות בדברים כללים שנראים לנו כל כך חשובים אבל עושים אותם כל יום.
אבל ב12 בלילה הכל ייפסק ואני אשתנה.
אני לא אעשה שומדבר פיזי מיוחד אני אהיה אני עצמי
אני אכנס לתוך מסע של האני העצמי שלי, יתחילו לרוץ הרבה מחשבות בעיקר איך יכולתי לעשות זאת אחרת
אולי איך יכולתי לחסוך בזמן או פשוט להימנע מדברים מסויימים.
ואז אני אתחיל להצטער אפילו מאוד מאוד להצטער.
והמחשבה הזאתי לא תעזוב אותי אני אחשוב ואחשוב עליה עוד ועוד
כי רציתי לעשות את זה בדרך אחרת., אבל זה מה שקרה באותו הרגע.
ואני אמשיך להעסיק את עצמי במחשבה ואמשיך להתבאס וייקח לי הרבה זמן
עד שלבסוף אני ארדם.
אבל בבוקר אני אקום ואשכח מכל מה שהיה ב 12 בלילה, אני אתעורר שוב לאותו הבוקר הרגיל ולא אלמד ממה שהיה אמשיך לעשות הכל כמו תמיד. אמשיך לעשות את אותן הטעויות ואבזבז זמן על דברים חשובים פחות,
אני לא אהיה מי שבאמת הייתי רוצה להיות.
12 בלילה שעה של חוויות אחרות ושונות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Nestea~