לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש


הגות ורוח במוח חולה - תענוג לכל מעיינת וקורא

Avatarכינוי: 

בן: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2009

שלוש תמונות קצרות על אהבה


שיחה דמיונית לפני מרד גטו ורשה, גבר ואישה. הגבר מפקפק במעשה הציוני, במרד כנגד כל הסיכויים. הייאוש כרסם בו את האמונה, ובתפישתו אין עתיד למין האנושי. זו מנסה לשכנע אותו, להזכיר לו את הניסיון ליצור יהודי חדש, ללבות את אהבתו לארץ ישראל. לבסוף, היא מזכירה לו על האהבה חסרת התנאים ששוררת ביניהם, והחיים שהם קשרו זה בזו. האם האהבה ביניהם, אהבה אמיתית שהכנות וההשלמה הם הבסיסים שלה, תוכל לגשר על הפער האידיאולוגי? האם אהבה היא סיבה מספקת למרד? האם אהבה יכולה להשאיר בן-אדם בחיים?

-

נער בורח מהעיר הגדולה, ומגיע לאוהל אדום במדבר. בתוך האוהל מתקיימים חיים אוטופיים, של אהבה, שיתופיות והתמודדות על נפשו ורוחו של כל אדם באשר הוא אדם. הנער מתאהב בחברו הטוב, והשני לא מחזיר לו אהבה. איזה מקום יש לאהבה בחיים שהם שיתופיים? איך חיי ההגשמה עולים בקנה מידה אחד עם אהבה שאין לה סיבות, שאינה מוסברת? האם מותר לנער להתמודד על כך שהשני יאהב אותו? מה זו אהבה?

-

חתולת רחוב מתאהבת בכלב. זו מנסה למשוך את תשומת ליבו, ובינתיים שאר החתולים המיוחמים של השכונה מתעללים בה מינית. היא מנסה לשלוח רמזים לכלב, ושאר החתולים מבינים זאת בתור הקבלה שלה למעשיהם. היא נרדמת בכל לילה עם חתול אחר מתחת למכונית, ובכל לילה חולמת על מסע עם הכלב שהיא אוהבת, למקום אחר בעולם. אך בכל בוקר היא מתעוררת עם חתול אחר מתחת למכונית חונה. האם מותר לחתולה לאהוב כלב? האם חייה היו נראים טובים יותר בלי החלומות הללו? מי ינצח בקרב על עיצוב החיים, הדמיון או המציאות?
נכתב על ידי , 16/11/2009 23:37   בקטגוריות אבסורד, אהבה, אידיאליזם, אמונה, אנושות, הגשמה, הזיה, המאה העשרים, מרד, סקס, צדק, ציונות, קיום, שואה, שוויון  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על קיום וצרכים בסיסיים


פעם גיליתי חברה, גיליתי חיים מחוץ לפרט.
מאוחר יותר גיליתי זהות, גיליתי צורך בהגדרה עצמית.
אחר-כך למדתי על אהבה ועל חופש, ועל הקשר האדוק שקיים ביניהם.
ועכשיו? עכשיו אני לומד לחיות.
מגיע שלב בחיים שאתה נדרש להצליח להתמודד עם הפשטות שבחיים, ולאו דווקא עם המורכב שבהם - עם הצורך במגע ובאינטימיות. עם התחושה הייחודית כשאתה מפצח בן-אדם, כשאתה מבין ברגע את המורכבויות שבו. עם היכולת להשתחרר ממסיכות, לשבור חומות, להסיר מחיצות. עם החיוך, עם הדמעה, ועם המוות שנמצא מעל לכל זה, מאיים לגדוע.
הצלחתי לנתב את הייאוש. הצלחתי לבנות לעצמי קיום אחר. הצלחתי לחיות - לא במורכבות, לא בהתמודדות, לא בקושי - אלא בפשטות, ביומיום, במחשבות שלא משחררות, באבסורד.
האבסורד, האבסורד הנורא של החיים, שבו טוב ורע מתערבבים זה בזה והופכים לחסרי משמעות, נתן טעם חדש למעשה שלי - טעם שהיה חסר לו זמן רב כל-כך. עצם המעשה, עצם הבחירה לחיות ולא לשרוד, לחלום ולא לישון - היא שנותנת טעם לחיים. חיים שמכוונים למרד, שמכוונים לשינוי, שמכוונים לעשייה. שמכוונים מתוך האדם ואל האדם, ולא לשום-מקום אחר. האדם במרכז, ואין עוד דבר מלבדו.

אלה לא היו רק מחשבות בראש שלי, זו לא הייתה תמימות. הנה, אפילו המציאות הוכיחה - "אהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם". הפחד, הבושה והמבוכה - נשארו במקומות שהייאוש המתסכל, המכרסם, נמצא בהם. והנה, כל חיי עכשיו מכוונים למקום אחד - אל החברה, אל הזהות, אל ההגדרה העצמית, אל האהבה ואל החופש.
כמה שאני אוהב בני-אדם. כמה שאני מאמין בהם.
נכתב על ידי , 9/11/2009 22:57   בקטגוריות אבסורד, אהבה, אמונה, אידיאליזם, אנושות, הגשמה, המאה העשרים, חופש, מוות, מרד, צדק, קיום  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צוואה רוחנית


יש בי מלחמה
בין האדם שאני יכול להיות
לבין הרגשות הנחותים שלי
שאני נכנע להם בכל יום מחדש

הלוואי והייתי יכול
לקרוע מעצמי כל מחשבה נעלה
ולהישאר רק יצרים
שמאוגדים ביחד בתוך עור מתוח
שמאיים להיקרע
אך לעולם לא יקרע

אך במלחמה, כמו במלחמה
הצודק לעולם לא ייכנע
ועל-כן נגזרו עליי חיים
של מאבק שאין לו סוף
על הדמות שנבחרתי לשחק
בקיום המשונה הזה

עד שירד המסך
והארון ייסגר
והנה המלחמה נשארה הרחק מאחור
וגם היא תדהה עם הזמן
ותיעלם

נכתב על ידי , 4/11/2009 23:01   בקטגוריות אבסורד, אהבה, אידיאליזם, אנושות, הגשמה, מוות, צדק, קיום, שירה, מלחמה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעומר ש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עומר ש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)