לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש


הגות ורוח במוח חולה - תענוג לכל מעיינת וקורא

Avatarכינוי: 

בן: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

הגיגי חורף


הגשם משתקף
במראה הגדולה שבנפש שלי
נשטפים ומתנקים לי
כל מיני זכרונות שהעלו אבק
ועכשיו הם חיים ובורקים יותר מתמיד
והידיים החשופות שלי
מעיזות לגעת בהם
במין ביטחון כזה
שקיים רק בתוך הראש שלי
במראה הגדולה שבנפש
נכתב על ידי , 31/10/2009 22:16   בקטגוריות אהבה, זיכרון, חורף, בדידות, קיום, שירה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא כלום מתמול


הייאוש זורם באפיקים
שמתעצבים בעבודה קשה
לשני כיוונים שונים

האחד בדמיון
בו הייאוש מנער משינה
ואדם משקיע בקיום
את כל קיומו
כי הוא יודע שכל דבר אחר שיעשה
יהיה חסר תכלית

והשני במציאות
שהייאוש מכסה ילדים
במיטות, בארונות, בקברים
העיקר שיהיו מכוסים
נכתב על ידי , 26/10/2009 19:33   בקטגוריות אבסורד, אידיאליזם, אנושות, הגשמה, המאה העשרים, חופש, חינוך, מוות, מרד, צדק, קיום, שירה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אולי זה הצבע של הצומת שדהה?


יש שלב בחיים שבו אתה נדרש להטיח בעצמך אמת, שבו אתה מגיע לנקודת הרוויה של הכמעט, של ההחמצה, של הבינוניות המתמשכת. השלב הזה פוגע בך במקומות הכי כואבים, בהתמודדות הקשה והימיומית שיש לך עם בני-אדם, ברגשות החשופים, הכמעט ילדותיים, שמקננים בך כמו עוף דורס, שמוצאים בנפש בית, קרקע פורייה שממנה אפשר לצמוח.
בפרח הרעיל, הארסי הזה, שמאיים להכיש, יש לטפל. והרצון למצוא פיתרון דוחק אותך לשני פתרונות רדיקליים: האחד - לעזוב הכל, לברוח. להשלים עם העובדה שאי-אפשר, לוותר, והשני - להיות על-אדם, להיות מעל המוסר, להיות מעל הכל, להיות המושלמות, הדוגמה, הפסל החי.
שני הפתרונות לא קורצים לי, אך הצומת המתקרבת מחייבת בחירה ביניהם. ובינתיים, במהלך החיים הקטנים שלי, הפחדים חוזרים ותוקפים.
אם הייתי יכול להיות בן-אדם אחר - איזה אדם הייתי? מה יש בי שמקשה, שלא נותן לי להיות שלם?
הלוואי שהייתי במקום אחר. לא מנותק, לא שלא מצריך התמודדות - פשוט אחר. השגרה כל-כך מפחידה אותי, והיא נוגסת בי במקומות שעליהם איש לא מגונן.
אם הייתי חי את החיים האלה מההתחלה - איזה מין חיים היו לי?
הגיע הזמן לפתרון שיתלוש מהשורש, שיכשיר קרקע חדשה, שממנה אפשר רק לגדול. לעקור את הפרח הארסי ולשתול עץ, ששואף רק למעלה, רק גבוה, רק למקומות שהוא עוד לא היה בהם.
יש שלב בחיים שבו צריך לבחור בין טוב לרע, בין האמת לשקר, בין החיים למוות.

ובחרת בחיים?
נכתב על ידי , 17/10/2009 22:41   בקטגוריות אבסורד, אידיאליזם, אנושות, הגשמה, חופש, מרד, צדק, קיום  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעומר ש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עומר ש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)