על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש
הגות ורוח במוח חולה - תענוג לכל מעיינת וקורא |
 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2010
כרוניקה של אהבה
הגיע הזמן לחיות. הנה אישה ומסעדה, אפשר לשבת לדבר, ואם כל התחושות ימצאו את מקומן - נוכל גם להחליף מספרים ולהיפגש שוב. בסך-הכל שנינו אנשים מבוגרים, נוכל להחליט החלטות בוגרות לגבי החיים שלנו. תחילה נתקרב, נכיר יותר, בהמשך נצא לסוף-שבוע רומנטי. נתחיל ללמוד, נתקדם, נעשה משהו עם החיים שלנו. כשנרגיש בשלים מספיק נוכל לעבור לגור ביחד, לנהל חיים משותפים. לאחר זמן-מה נוכל להתמסד, לתת צורה לחיים שלנו. נתחתן, נתבגר ביחד. שניים-שלושה ילדים שיעסיקו אותנו כשנפסיק להתעסק זה בזו. כשיעזבו את הבית נזדקן בדממה, ונמות שבעי-רצון - חיינו כמו שחיים אנשים, הלכנו בדרך האדם, עשינו מה שעושים כולם!
הגיע הזמן לחיות. הופס, חלפה לה אישה. כל שנשאר כעת הוא מחשבה על השתלשלות אירועים אפשרית, והידיעה שנמות. נשתדל למות כמו שמתים כולם. ואם בטעות נפספס, ונמות אחרת - לא נדע זאת לעולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
