על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש הגות ורוח במוח חולה - תענוג לכל מעיינת וקורא |
כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
סיזיפוס יכול להיות שמח כל רגע בחיים הוא רגע ראשון ואחרון ובכל-זאת נדמה לנו שאנחנו מרכז העולם שאנחנו כל הקיום וכל השאר - לא
מבזבזים את הזמן שלנו על העתיד המיותר שלנו שרק אלוהים יודע שעוד שנייה הוא כבר ייגמר במקום לחשוב על מה שנשאיר כאן אחרינו לאנושות שעוד עתידה להתפתח לאנושות שיכולה להיות טוב יותר מאיתנו
אז בינתיים נזריק לעצמנו ביחד למוח ששתיים ועוד שתיים הם ארבע ושנפוליאון היה גמד ועוד ארבעים שנה ילמדו עלינו שזה מה שלמדנו בבית-הספר וזו הסיבה שככה העולם נראה
|
נכתב על ידי
,
15/10/2009 17:33
בקטגוריות אבסורד, אידיאליזם, אלוהים, אנושות, הגשמה, המאה העשרים, חופש, חינוך, מרד, צדק, קיום, שירה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|