 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
ועכשיו צריך גם לחיות...
בעולמנו הקר והמנוכר,
שבו כל-כך נוח להתמקם מול הטלוויזיה ולהתעסק בבעיות של אנשים אחרים,
שבו כל-כך קשה לראות חברה על כל האנשים שבה,
שבו כל-כך נוח לשמור את הראש עסוק בחמש הדקות הקרובות הבאות עלינו לטובה,
אין פלא שהטשטשו לגמרי מושגים של טוב ורע.
כשהטוב והרע הופכים למושגים אישיים, פרטיים ומופרטים, שאין להם שום משמעות חברתית או לאומית, הם מאבדים מהיכולת שלהם להיות משמעותיים באמת.
כי הרי חברה שבה העתיד נמדד מתוך ראייה צרה, שבה הפרט עומד במרכז וזכותו לעשות כרצונו כדי לממש את הטוב שלו, זו חברה שמושכת לכיוונים שונים, ואין מה לעשות - בסוף היא תיקרע. בכל מאבק כזה, שבין פרטים רבים שרואים את עצמם כשווים מעט יותר מכולם, נוצרת חברה מעמדית ומנצלת, שבה בני-אדם תופשים אחד את השני ככלי למימוש המטרות של הפרט. ואם, במקרה, הצלחת ליצור קשר ידידות עם אדם אחר, הרי שלא תוכל להחזיק אותו לאורך זמן - כי אנשים מתבגרים, יעדים משתנים, ובני-אדם הם רק בני-חלוף.
חברה צריכה ייעוד.
חברה צריכה מגדלור שיכוון אותה, חברה צריכה כיוון ללכת אליו.
כשבמדינת ישראל, במדינת העם היהודי, במדינה שהוקמה על ערכי הציונות והסוציאליזם, האדמה הופכת לרכוש שאנשים סוחרים בו - מרגישים שהגענו לנקודת שפל. אבל מנקודות שפל אי-אפשר לטבוע, אפשר רק לצמוח.
אדם שמצליח לראות בערכים דבר מהותי, אדם שתופש את העתיד כחיים שמתעצבים כתגובה להווה, אדם שרוצה חברה טובה יותר, צודקת יותר ושווה יותר, חייב להתחיל לחיות.
וכשאני אומר לחיות, אין אני מדבר על החיים המוכרים לנו, על המסלול הקבוע שלאנשים כל-כך נוח להטמיע בו את חייהם. אני מדבר על חיים ערכיים, חיים מגשימים, חיים שטומנים בחובם זרע, שעתיד לצמוח ולגדול לכדי עולם חדש, לכדי עולם אחר.
ועכשיו צריך גם לחיות. לשחרר מהדברים הבטוחים, המוכרים, להצליח להגדיל את הפרספקטיבה, לראות את החברה על כלל מרכיביה, ולהצליח להיות משמעותיים לכולם. להצליח להגיע לכולם, לגעת בכולם, לחיות ביחד עם כולם.
כל-כך, בפינה הערכית והמגשימה שמצאנו לנו, לשכוח את עלובי החיים, שאליהם לא מגיע איש, שלא מסוגלים לחשוב על עתיד שנמצא מעבר, על עתיד חברתי. ובנקודה הזו, אנו חייבים להפוך לשותפים שלהם. אסור לנו לתת לערכים ולהגשמה להיות חלקם של נבחרים בלבד. הציונות, הצדק והעתיד חייבים להיות משותפים כדי להצליח להיות. כי החיים כאן הם שלנו, וזה בדיוק סוד העניין.
תפסיקו להתייאש.
תפסיקו לחפש דברים שנכשלו בעבר.
תתחילו לחיות ביחד.
תתחילו לראות עתיד.
תתחילו להסתכל לבני-אדם בעיניים.
ותתחילו לאהוב, בבקשה! רק תתחילו לאהוב...
-
ולא לשכוח - מי שלא גרעין בראש הוא סתם קוף.
|
נכתב על ידי
,
21/8/2009 21:42
בקטגוריות אהבה, אידיאליזם, בדידות, הגשמה, חופש, חינוך, מרד, צדק, ציונות, קיום, שוויון
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
