על אקזיסטנציאליזם ובתי שימוש
הגות ורוח במוח חולה - תענוג לכל מעיינת וקורא |
 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
שלוות הרחובות המצטלבים
חתולים בלי בית אוהבים להתחכך במכוניות הישנות שחונות בתחילת הרחוב שלי. כנראה שלחתולים גם גוש מתכת יכול להיות סוג של נחמה, וגם לבני-אדם, אבל רק במקרה שהם ממהרים נורא.
בעונת הייחום, חתולים לא יודעים לגדול. הם מחפשים לעצמם חתולה מיוחמת עם רגליים פתוחות, עד שירגישו שאין בהם עוד אנרגיה פוטנציאלית, ושמותר להם לנוח, ליד או בתוך פחי הזבל.
והיא, החתולה עם הרגליים הפתוחות, בכלל הייתה מאוהבת באיזה כלב. והיא אפילו לא יודעת אם זו אהבה או לא, היא רק יודעת שהיא רוצה איזה כלב שיהיה קרוב אליה, שיגן עליה בלילה, שיגן עליה ביום... היא פתחה רגליים בשביל כלב, לא בשביל חתול בלי בית. ואפילו לא רצתה שהכלב ידפוק אותה, אלא רק רצתה קצת תשומת-לב, קצת יחס חם...
ובינתיים, כל החתולים של הרחוב דופקים אותה, מתחת למכוניות הישנות שלא זזו מהמקום מאז הסתיו.
היא לא מצאה את הנחמה שלה בגוש מתכת, ולא בחתול מיוחם. את הנחמה שלה היא מוצאת רק בלילות, בטיסות חלומיות לאיטליה, היא והכלב שלה, קרובים יותר או פחות, מסוגלים לראות אחד את השנייה, מסוגלים להבחין זה בזו עמוק עמוק אל תוך האיברים הפנימיים... וכל חתולי הרחוב מחפשים נחמות במטוסי ענק, עד שהם נשאבים לתוך אחד המנועים.
אם רק הייתה יכולה לישון לנצח, הכל היה פשוט יותר. אבל בכל בוקר היא מתעוררת כאן ולא באיטליה, ולידה במיטה איזה חתול מיוחם, ולפעמים אפילו אף-אחד. אפילו לא כלב.
-
"אין כזה דבר לא פנוי רגשית."
"אז מה אני אמור, לשקר לעצמי?"
"אתה אמור לקחת אחריות על הרגשות שלך."
"אני לא רוצה לקחת אחריות על הרגשות שלי. זה כבר לא נקרא להרגיש."
"אז תהנה באמבטיית הסבל שלך, אתה והכלב שלך."
מילים זו אחת ההמצאות הכי גאוניות של האדם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
