".....איש זקן היה בעלים של חווה גדולה מזה שנים.

היתה לו בריכה גדולה בקצה החווה, עם שולחנות פיקניק נאים, מגרש טניס וכמה עצי תפוח ואגס.

הבריכה הותקנה לשחיה באופן מסודר כאשר נבנתה שנים קודם לכן.

ערב אחד, החוואי הזקן החליט לרדת לבריכה, מאחר שלא היה שם כבר זמן רב, ולבדוק מה העניינים.

הוא לקח דלי גדול עימו להביא בחזרה קצת מהפירות.

כאשר התקרב לבריכה, שמע קולות צועקים וצוחקים באושר.

כאשר התקרב, ראה כי הייתה זו קבוצה של בחורות, שרחצו בעירום בבריכה שלו.

כאשר הבנות הרגישו בנוכחותו, כולן שחו ונעמדו בצד של המים העמוקים בבריכה.

אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"!

הזקן ענה: "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום או לגרום לכן לצאת מהבריכה ערומות".

וכשהוא מרים את הדלי אמר: "באתי הנה כדי להאכיל את התנין"...

מוסר השכל: גם זקנים יכולים לחשוב מהר! ....."