אחותי הודיעה לי כי טיגריס, חתולתה הדוגמנית, החליטה גם כן להקים מפלגת (כן, מפלגת. אם יש מפלגת הגמלאים ומפלגת עלה ירוק, גם היא יכולה להקים מפלגת).
אי לכך ובהתאם לזאת, ישבנו להכין את מצע המפלגת:
1. מיטה לכל פועל.
2. שבוע עבודה בן יום אחד בלבד.
3. 16 שעות שינה ביום שיהיו קבועים בחוק.
את השמחה קלקלתי אני כשבעיצומה של העבודה המתישה על המצע המגוון, הגעתי לתובנה עצמית מסוימת שגרמה לי להכריז כי השנה את קולי, ככל הנראה, טיגריס לא תקבל. היה זה סעיף מס' 4 הבלתי נמנע מבחינתי אשר היווה את סלע המחלוקת: מתנגדים לשלטונה של טיגריס יוכו נמרצות.
וכך הוקעתי כבוגדת וסולקתי בבושת מן המפלגת.
* * *
אחי אסף אותי מהעבודה ובמהלך השיחה הצהיר בלי שום קשר לנושא כי הבריאות הנפשית שלי מוטלת בספק. כשביקשתי לדעת מדוע, טען בלהט כי ככה ייעשה לאישה שמדברת עם חתולותיה, וכשהזכרתי לו שגם אחותנו נוהגת לדבר באופן קבוע עם חתוליה, ענה בלי להתבלבל: "כן, אבל הם גם עונים לה"...
אז להגנתי אני אומרת כך:
א. גם החתולות שלי עונות לי.
ב. בהמשך לסעיף א' לעיל, כ-50% מהשיחות בינינו הן יוזמות.
ג. כל המוצגים המובאים בכתב ההגנה (להלן: "מוצג א'" ו-"מוצג ב'" בהתאמה) הינם חלק בלתי נפרד הימנו.