בעקבות הדיון בקומונה על ספרי ילדים, יצאתי שוב למסע בתוך סופת אבק לחפש את "מכתבים לליאורה" של עודד בורלא, ספרו הראשון שאיגד את מכתביו האמיתיים לאחייניתו ליאורה בעת שהתגורר בניו יורק.
גיבור הספר, מלבד המספר, הוא צירציר, הצרצר הידידותי וחם הלב, שאינו יודע להגות ש' ו-ס'. וחוץ ממנו, שמלווה אותו לאורך כל הספר ומתגורר בדירתו, נפגש עודד עם חיות שונות ומשונות, כמו הצב המקלל, השפן אץ-רץ שמחבר מילים ("בובלהתערב! אניאתחרה איתך מייגיע קודמאל ליאורה! בובלרוץ!"), הזיקית כו שאינה מרבה בדיבור, הינשוף פַסְקוּדצְוָה השיכור, העורב רעמסס ההיפוכונדר שמדבר במבטא הונגרי, החיפושית בת שבע המנהלת חוג לאגדות ילדים, הצפרדע קוה, כוכבת התיאטרון, שמדברת בשירים
(" סע לשלום עודד יקירי,
וחזור אלינו עד מהרה.
דרישת שלום לקאמרי
אם גם הוא תיאטרון נורא"),
הסרטן ניקודימוס שמדבר בחרוזים, התיישים החסידיים שאוהבים לשחק שח-מט, העכברים גוג ומגוג המגמגמים, החילזון מהירות-בזק שמדבר כך: "להתראות!" , הפיל חיידקון שתמיד חולה, הנחש שפיפון-שפופם, הנקרן תיק-תק המצוברח תמיד ומדבר בשגיאות ("יחי התולעות והחיפושים!"), מרבה הרגליים יד-ענוגה, העטלף תִגלַת-פִלאֶסֶר שאיבד את אחיו נֵבוזַראֲדָן, בַלַאדָן ושַלמַנאֶסֶר, כלבות הים דידי וגיגי, התוכי שמדבר רק באותיות סופיות, הארינמל חנמאל בן-שלום, דוקטור, פרופסור, עורך דין ופילוסוף, הדרבן שלא אוהב את עצמו ("אינני אוהב את עצמי, אף אחד אינו אוהב אותי"), בת היענה אלרׁאיתה, הטווס נינינו הגאוותן ("אני. רק אני"), הקוף ויזתא חסר הנימוס שמדבר כמו בהגדה של פסח ("אתה באמת גיבור! דרך הים והאוויר! זה חיים טובים! ירבו כמותך לארץ מולדת נוסעים! סע, עודד! פעם צריך קצת... רק שכבר תיסע..."), השלשול (ז"ל) שמשון בחיי (שנאכל על ידי תיק-תק) ועוד ועוד.
המסע בערבות האבק לא השתלם ומצאתי מהספר ארבעה דפים אחרונים (צהובים מאוד) שבו צירציר מארגן לעודד נצף פרדה לפני החזרה ארצה.
לעומת זאת, מצאתי הרבה ספרי ילדות שלי, גם משנים מוקדמות מאוד, וגם שלל אניד בלייטון (השביעייה הסודית, נדי פעמוני), ננסי דרו וגם ספר אחד מתוך הסדרה "משפחה שכזאת", לפי הסדרה בטלוויזיה על תאומים – ילד וילדה (ולילדה, הפלא ופלא, קראו באפי!), הוא בלונדיני מתוק עם אף כפתורי ובייבי פייס, והיא מנומשת עם קוקיות קטנטנות - שהתייתמו מהוריהם ובאו לחיות עם דודם המיליונר והבאטלר הבריטי שלו, מר פרנץ' העבדקן, עב הגוף וטוב הלב.
ללמדי שהטעם שלי מאז לא השתנה הרבה: הרבה פנטזיה וקסם, מתח ומנת יתר של טלוויזיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: