מה אנחנו עושים כאן?!

תסבירו לי.!

למה אני קמה כל יום בבוקר?

בשביל מה אני חייה?

בשביל הצוות??

בשביל השבט?

בשביל החניכים?

בשביל השכב"ג?

בשביל החברים?

או סתם בשביל הכלים בכיור..

תשאלו אותי אם אני מרגישה מבוזבזת..אני ענה "כן"..

תשאלו אותי אם אני ממזה את עצמי..אני יענה "אולי"..

דוגרי זה הפוסט הראשון שלי על התפקיד..

ברור יש את הרגעים הקטנים של אושר..שחניכים באמת מקשיבים לך שאת אומרת להם להיות בשקט כי הם מכבדים אותך..כי יש לך סמכות..

או שחניך בא אלי בסוף פתי"ש ואמר לי שהיה לו ממש כיף בטיול..

אבל זה לא זה...

"נסה לדמיין שתוקעים אותך על צוק גבוה,יותר גבוה מהגג של מגדלי עזריאלי.איך לא יהיה לך נוף עוצר נשימה?וכאן מרחבים כפריים ירוקים משובצים חלקות חומות ואדומות,הרים מושלגים,נחלים שוצפים,כבישים אירופיים צרים,פתלתלים,נטושים,ורוח הכי מתוקה שיש.זיתלאווי היה אומר שאוויר כזה מוכרחים לסגור בבקבוקים של מי עדן,למכור לצפונים בשיכון ל.אחחח,איזה איכות.מה זאת הפסטורליה הזאת,כס אמכ?אפשא לחתוך את הרוגע בסכין.והשקיעות אצלנו הכי יפות ביבשת,והזריחות יפות עוד יותר,דמדומים של שלווה מגג העולם.תביא לכאן בחורה או שתיים כשהשמיים כתומים,אתה מסודר.והשחר הוא קוקטייל מדהים של צבעי כחול עמוק וטורקיז ובורדו ורצועות דקיקות של ורוד,כמו ציור שמן על בד.וואדי עמוק מתעקל מהסלע הגדול שלנו.פה נשברת?לך תסביר.."

ספר מדהים..! ממליצה בחום..

אם יש גן עדן ככה הוא נראה..אם יש גהנום ככה הוא מרגיש-הבופור!