הכל עובד מסביב לשעון.

אנחנו חיים פה מיציאה ליציאה, אולי ביגלל זה התקופה של הצבא פשוט טסה?!

ממש מרוץ אחרי הזמן: יוצאים הביתה לחמישה ימים ופשוט יש הרגשה שחייבים להספיק כמה שיותר.

יוצאים לאכול, לשתות, לבלות, לפגוש כמה שיותר אנשים, להכיר כמה שיותר אנשים חדשים.

מצד אחד זה כיף לא נורמלי כי בחיי האזרחות מעולם לא ניצלתי את הסופ"שים שלי ככה.

מצד שני, זה הופך את הסופ"שים לכאלה משמעותיים שפשוט קשה לחזור לבסיס אחריהם.

ולא, שלא תטעו לרגע.. אני אוטוטו שנה בצבא ועוד לא הגעתי למצב של שביזות.

הגעתי למסקנה ממש חשובה><"

אני אחת הבנות הכי פלרטטניות שיש! כל היציאה הקבוע הזו למועדונים הופכת אותי לבן אדם

עם אובר ביטחון עצמי, אחת שלא מתביישת, שלא דופקת חשבון, אחת שכל שכל גבר שכובש 

את הרחבה הוא פשוט כלום לידה, אני אקרע אותו! חחחחחחח

זה אולי ישמע קצת חצוף, אבל זה נותן הרגשה טובה כשאת זאת שממרמרת להם את החיים:P

זה עוד יותר כיף, כשאנחנו מתאספות כל הבנות אחרי שסגרנו שבת, ונישפכות על הבר, וקורעות את הרחבה.

כל תשומת הלב מופנת אליינו, אפשר להרגיש שאנחנו מרכז העניינים ;) 

זה מצחיק איך שהגברים באים ומנסים להרשים אותך עם הריקוד המעפן הזה שלהם, יואו!

זה מצחיק, מצחיק מרושע כזה:P

מצחיקה.

:P