לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

badtime story

כינוי:  אלה=מה=קורה=לה

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2013

היזהרו: ספרות מחרמנת עלולה לשבש דייטים.


אני מודה. אני מודה שלא הצלחתי להתאפק ולחכות לעמיתה מהעבודה שתסיים לקרוא את הספר לכן קניתי אותו לעצמי.

היצרים השתלטו עליי, הרגשתי שאני חייבת, לכן רכשתי אותו במהירות האור והאמת שכבר סיימתי לקרוא אותו!

הסופרת הייתה חייבת לעבור איזה שהיא חוויה מינית שנוגעת לסיפור הזה, אחרת אי אפשר לכתוב עלילה מסוג זה עם 0 ידע, כמוני.

בחלק השני של הטרילוגיה, 50 גוונים של אופל, יש יותר עלילה מסקס וזה מרתק אותך יותר לחוש ולהכיר את הנכתב בין השורות.

מזוג שחולק חוויות מניות מפתות ומחרמנות, הפכו השניים, אנה וכריסטיאן לאוהבים.

זה אחד מהדיונים האלה שאפשר להתווכח עליהם שעות ואפילו ימים: האם יכול זוג סטוציונרים להמשיך לקיים "מערכת יחסים" שבנויה על

סטוצים בלבד, ללא כל התחייבות ומבלי לערב בזה רגשות?!

אני מאמינה שזה בלתי אפשרי. לא יעלה על הדעת ששני בני אנוש מאותם המינים או ממינים שונים יקיימו יחסי מין באופן עיקבי ולא מחייב 

ויערבו משיכה, תשוקה, להט, חרמנות ונגיעה ויהנו מזה בצורה מספקת, ואז יום למחרת התנהגו כאילו כלום לא קרה. זה בלתי אפשרי.

בסופו של דבר המוח מקבל מסרים, שוואלה, אולי יש משהו אחר שגורם לכל הפעלים האלה לצוץ.

אני אארוס ואוסיף, בסוף הם מתארסים.

מומלץ בחום, ואפילו יותר מהחלק הראשון:


 

 

אוי איך שכחתי?

נפגשנו...

אני והלוחם החסון והכובש.

אומנם העברנו רק שעה וחצי יחדיו, אבל זה הספיק לו כדי להפעיל את קסמיו הלא הוגנים עליי.

עכשיו כשאני חושבת על זה, זה היה הדייט הכי טוב שהיה לי כל חיי, ולא, אני לא מגזימה.

אחרי הנגאובר כבד שלא עזב אותי ממסיבת הסילבסטר, יצאנו לאכול יחדיו סושי.

וואו, בחיים לא נהנתי ככה מסושי, או מלהסתכל עליו, לא החלטתי מה זה היה בסוף...

הוא אפילו לא הטעם שלי, אבל הצחוק והחיוך שלי התגלגלו ופעלו ללא הפסקה ובאופן טבעי לחלוטין.

השלמו פערים, מה כל אחד עושה בחייו וקצת מחוויות השחרור, קצת פלירטוטים שהאדימו את פניי.

שעה וחצי עברו כמו שניה וחצי והנה הגיע הזמן שכל אחד ילך לדרכו שלו.

אנחנו מגיעים לתחנה המרכזית, שם אמורות להיפרד דרכנו, והופ הוא שם לב שנשארו לו בדיוק 2 דק' להספיק לאוטובוס.

שיט, זה מה שיש לי לומר.

הוא פשוט חיבק אותי חזק וברח... ברח!#$#%$%#$

אין ספק שהוא השאיר לי טעם של עוד, הוא סיים את העסק בצורה אלגנטית כהרגלו כשסימס לי בהודעה שהיה

לו כיף מאוד ושאנחנו צריכים לעשות את זה יותר, ואם במיקרה אני נמצאת במרכז לא להסס ולהתקשר, הוא אפילו התעקש.

חזרתי מהופנטת לביתי, מה הוא עושה לי? מה שמעניין אותי יותר, האם רואים עליי מצבים טיפשיים שכאלה?

מעבר לזה, אני תוהה עם קורא את הטרילוגיה המדהימה של 50 גוונים...

נכתב על ידי אלה=מה=קורה=לה , 5/1/2013 16:34  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלה=מה=קורה=לה ב-20/1/2013 21:04




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלה=מה=קורה=לה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלה=מה=קורה=לה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)