זה השעות הקטנות שמכאיבות, שאומרות את האמת.

״אולי בקרוב, אולי אחרי החגים, מי יודע?

אולי במקרה כשכבר לא תצפה, מי יודע?

בדלת הזו או מחוץ לחלון, הכל מחכה

בבוקר אחד - או בערב כמו זה - אתה בטח תראה

ברגע חולף או בגשם שוטף, מי יודע?

כשכולם ישנים אף אחד לא רואה, מי יודע?

וגם אם נדמה שהיה ונגמר - עוד הכל מחכה

גם אם רע וקשה וקרוב לקצה - אתה בטח תראה

אם תשאל.. אז הלב יענה.

רגע לפני שבכלל לא תרצה, מי יודע?

ולפני שתגיד שכבר לא משנה, מי יודע?

ואם הטעם כבר מר ושורף בחזה - אז הכל יחכה

אתה כאן, יש עוד זמן, והכל ישתנה - אתה בטח תראה

אם תשאל.. אז הלב יענה.

ובלילה, בלילה.. 

בשעות הקטנות התפילות הפשוטות מבקשות..

בלילה בלילה לחכות לתשובות - כדי למצוא עוד סיבה לקוות..״